אין חולק על כך שהלחוח עשוי מדגנים, אינו חייב בחלה, כי אינו עיסה, אלא משהו דליל ניצוק, ומתבשל במחבת ומעלה בועות, כדרך התבשילים הרותחים ורבינו בתשובה ריג, מתייחס לקטאיף שבלי מיני המתיקה שממלאים בתוכו, הוא פת שחייב בחלה, כלומר שרבינו לא התייחס לקטאיף, שהוא ממש לחוח.

ראיה להסבר הנ"ל, שמהרי"ק ז"ל, הביא תשובה זו, ובכל זאת הוא כתב מפורש שהלחוח, מאחר והוא ניצוק ומתבשל אינו חייב בחלה, וברכתו מזונות גם כשקבע עליו סעודתו.

זאת ועוד, מהרי"ק ז"ל כתב שגם רס"ג תרגם לערבית צפיחית (בדבש) קטאיף. ומהרי"ק על רס"ג תרגם את הערבית של רס"ג לעברית, וכתב "לביבות", עיין בתורת חיים על צפיחית בדבש.

כך יוצא שהקטאיף שרבינו ורס"ג התכוונו אליה, היא לביבה אפויה והיא חייבת בחלה וברכתה המוציא, ורק אם נתנו בה מילוי של מיני מתיקה, ברכתה מזונות כדרך פת הבאה בכיסנין.

תוכל להאזין להלכה יומית בעניין זה באתר נצח קהילת ישראל באודיו.