א. אכן שופט או דיין לפי דין תורה, כשהוא שופט בצדק, מלבד שהוא מקיים מצוות עשה לשפוט בצדק, הרי שהוא מקיים  מצוות נוספות כגון הצלת עשוק מיד עושקו, השבת אבידה, מרבה שלום ועוד ועוד.

וכן בלאוים. אם חלילה אינו שופט בצדק, הרי מלבד שהוא עובר על לאוים שהם ייחודיים לשיפוט, הוא גם עובר על לאוים נלווים, כגון שופך דמים, אונאה שקר, מזיק, גוזל, גונב ועוד ועוד.

ב. עורך דין אמור להיות איש שהוא יודע חוק ומשפט ודין תורה, והוא מופיע בפני השופטים או הדיינים, כתלמיד בפני רבותיו, ומציע בפניהם ובאמת וביושר ובכושר, את מה שנראה כין כדין הצודק בנסיבות המקרה, ובכך הוא מסייע לשופט או לדיין לדון דין אמת לאמתו, ומצוהו הוא עושה עושה בכך.

אולם יש עורכי דין, שהם עורכי דיינים, כלומר מנסים בחלקת לשונם, לערוך ולהטות את הדיין, לטובת לקוחותיהם, ולא תמיד ביושר, בלשון המעטה, ודבר זה פסול, כי בהתנהגות זו, הוא עלול לגרום להטיית הדין.

ולכן התנא במסכת אבות הזהיר את הדיינים שלא יהיו כעורכי הדיינים, שנוטים או מטים הדין לצד אחד, עיין פיהמ"ש לרבינו שם.