דילוג לתוכן העיקרי

הוצאת ג'חנון או תבשיל שלא נתבשל כל צורכו מהתנור וסגירת התנור בשבת

שאלה

אל כבוד הרב שליט''א בענין [הוצאת ג'חנון או תבשיל שלא נתבשל כל צורכו מהתנור וסגירת התנור בשבת] רצינו לדעת אם כבוד הרב לא סובר כמו הילקוט יוסף [שבת א סי' רנג סעיף ו ושם בהערה] שאסור להוציא את האוכל כיון שממהר הבישול בשאר המאכלים שלא נתבשלו כל צורכם ולכאורה אין זה דומה למזגן או מקרר ששם התוספת היא גרמא בדרבנן [איסור מוליד ] וספק פסיק רישא ויעוין היתר זה בספר מאורי אש ח''ג קרני אורה לרב שלמה זלמן קורן מה שאין כן כאן במבשל דאוריתא שקשה לשער מה הוא מעט זמן ויכולים לבוא לידי איסור בישול יורנו המורה ושכרו כפול ומרובה.

תשובה

ראשית אקדים הקדמה, שתשובותי לשואלים באתר זה, הם לנוהגים כשיטת הרמב"ם.

שנית, נפלה טעות בתשובתי, כשכתבתי שמותר להניח בתנור בצק מע"ש, וילך ויאפה בשבת, ואפילו הוא פותח וסוגר את התנור בשבת, אם פתיחות וסגירות אלו הן מהירות, והוספתי שם, במיוחד שיש טרמוסטט, ובתוספת זו, לא הודפס כל המשפט, והיה צריך להיות: ובמיוחד שיש גוף חימום הפועל בדרגת חום קבועה, הנקרא מצב שבת, שלא באמצעות טרמוסטט. כי במכשירים חשמליים כאלה, שיש בהם "מצב של שבת", השפעת הפתיחות והסגירות הרגילות, שאין בהן השתהות מרובה, הן שוליות, ולכן רוב הפוסקים לא אסרו פתיחת פריגדרים כאלה, אבל אתייחס אם יש להחמיר באופה ומבשל.

אכן ילקוט יוסף, שבת, א, סי' רנג, ו, אסר לפתוח את התנור ולסגרו, בהערה ו' שם, משום "דדמי למה שכתב מרן בשולחן ערוך (סימן רנז סעיף ד) והענין להוסיף על כיסוי הקדירה בשבת".

אך אחרי בקשת המחילה, במקרה דנן אין מדובר בתוספת כיסוי, אלא בכיסוי שנשמט מעל הגדירה, והוחזר מיד, כי הדלת נפתחה, ומיד נסגרה, ומדובר שגוף החימום פועל והכל, בתוך התנור חם, האם בנסיבות כאלה יש תוספת בישול או אפייה, לענ"ד  - לא.

ההשגה היחידה היא האם בכך לא ניתן לכל אדם, תורתו בידו, שזה יאמר שסגר מיד, וזה יאמר ששהה בסגירה.

אבל בתשובתי התכוונתי לשלומי אמוני ישראל, האמונים על ההלכה, ומעשי אבותיהם בידיהם, שנזהרים ביותר, ופותחים התנור ומוציאים סיר זה או אחר, ומיד סוגרים התנור.

במיוחד לשיטתנו שאין אנו מחזירים סירים שהוצאו מהתנור לתנור, כלל ועיקר, אפילו החזיקו הסירים בידיהם.