דילוג לתוכן העיקרי

נשמת האדם

שאלה

לכב' הגאון הרב רצון ערוסי שליט"א

האם נכון מה שאומרים המון עם בשם בעל התניא שהנשמה היא חלק אלוה ממעל? אם כן, לכאורה זו כפירה להחשיב את ה' כמחולק חס ושלום? ואם זה לא נכון, אלא הנשמה היא לא חלק ממנו, אז האם יש מקום ביקום שבו ה' חלילה לא נמצא כמו הנשמה או האבנים?

ברוך תהיה

תשובה

אכן ביטוי זה שנשמת האדם היא חלק אלוה ממעל, שגורה בפי רבים, וגם בפי גדולים, עיין מלבי"ם, בראשית, ב, ז, שמסביר ביטוי זה כקשור לפסוק, ,ויפח באפיו נשמת חיים, היא הנשימה שיצאה מרוח ה', שהיא חלק אלוה ממעל,.

דברים שרבינו לא יסכים להם, אך זו השקפתו.

והרש"ר הירש במדבר, פרשת נשא, פרק ה, פסוק ב, וכן דברים, פרשת ואתחנן, פרק ד, פסוק כ, מפרש, על כוחותיו הבחיריים והיצירתיים של האדם, שה' חָלַק לו, והביטוי חלק אלוה, לא במובן של חלק משלם, אלא מלשון חָלַק במובן של נתן, העניק, ואין בו משמעות של חלקיות.

ולפירוש זה רבינו לא מתנגד.

יצוין שאיוב, לא, ב, אמר: "ומה חלק אלוה ממעל", והמלבי"ם שם, פירש, "כי חכמתו חֵלֶק מחכמת אלוהים ונפשו". ואני מניח שאינו מתכוון לחלקיות, אלא למה שאנשי כנסת הגדולה ניסחו ברכה, "ברוך שחָלַק מחכמתו לבשר ודם".