לכבוד הרב השלום והברכה,

אצלנו בישיבה ראש הישיבה כמרא דאתרא כתב מאמר מנומק בו מצד אחד הוא מתיר לרקוד בסעודת שבת ובתפילת השבת ומצד שני הוא אוסר אפילו מחיאת כף בשינוי.
כמובן שמי שהולך על פיו לעניין ההקלה בריקוד הולך על פיו גם לעניין ההחמרה במחיאת כף בשינוי.

שאלתי היא,
א.האם מרא דאתרא זה רק לעניין החמרה כמותו במקומו או גם לסמוך עליו במקומו להתר?
ב.מהו הגדר ההלכתי להלכות שאותם רשאי המרא דאתרא להתיר ע"פ שיקול דעתו?

(אחרי הכל נכתב בהלכה במפורש "אין מרקדין מפני תיקון כלי שיר").

בתודה ובברכה.