שלום עליכם מארי,
ידועה דעתם של הגאונים בעניין גילגולי נשמות ועל כך שרס"ג התנגד לאמונה זאת בכל תוקף
וידוע שרבנו לא התייחס לעניין כלל ועיקר (אני משער שהוא לא ראה עניין להזכירו או שבתקופתו רעיון זה לא היה נפוץ),
רציתי לדעת מה מקור מחשבה זו שיש גילגול נשמות? האם יש דרך שאפשר לומר שהדבר נכון?
הרי זה סותר את עניין הבחירה חופשית, אם אדם יורד לעולם ואז מכריחים אותו לשוב בשביל לנסות לתקן...
זה אומר שאין לו בחירה חופשית...
דבר נוסף,
בגמרא ביבמות ס"ג עמוד ב כתוב,
אמר רבי אסי, אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, פירש רש"י שישנו פרגוד שחוצץ בין השכינה למלאכים
ושם רוחות ונשמות נתונות שנבראו מששת ימי בראשית העתידות להנתן בגופים העתידים להבראות, עכ"ל
והשאלה הנשאלת, למה נאמר כל הנשמות שבגוף? ולא כל הנשמות בעולם?
ושאלה אחרונה, לאחר שאדם הראשון גורש מעדן, הקב"ה קילל אותו ואמר לו בזיעת אפך תאכל לחם וכל העונש הידוע,
אך מדוע אנו הבנים של האדם הראשון לא חזרנו לעדן? האם הדבר אומר שאנחנו כביכול משלמים על חטא אדם הראשון?
בתודה ובברכת יגדיל תורה ויאדיר
דברים אלו הם סתרי תורה.
לגבי גלגול נשמות, המאמינים בעניין זה סבורים שבכך הם יכולים להתמודד עם שאלת יסורי הצדיקים בעולם הזה, או עם הבעיה הרחבה יותר, צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.
ולדידם אין זה פוגע בבחירה חופשית, אלא שה' נותן לאדם אפשרות של תיקון, עד הדין הסופי ממש. אשר לגן עדן של אדם הראשון, מדובר באירוע שתכליתו ללמדנו, שעולם הזה הוא עולם המעשה, והעולם הבא (=גן עדן) הוא עולם הגמול, גם לאדם הראשון וגם לנו.
