דילוג לתוכן העיקרי

סוכות

שאלה

האם לבוד הוא חיוב בסוכה או תוספת הידור וחיזוק בפרט כאשר הדפנות הם מיריעות?
וממילא האם אדם שלא שם לבוד ויריעות סוכתו חזקות דיו שלא מתנתקות מרוח מצויה ואף יותר מכך צריך לחשוש לכשרות סוכתו?

תשובה

הגדר אינו יריעות שאינן מתנתקות ברוח מצויה, אלא יריעות שאינן נעות (תנועה הניכרת לעין) ברוח מצויה. ממילא אם מדובר בסדינים, ולא בברזנט עבה המהודק היטב, נראה שהוספת חבלים שייצרו מחיצת 'לבוד' היא מעיקר הדין ולא חומרא בעלמא.

דרך אגב, צריך לשים לב שגם החבלים היוצרים את מחיצת ה'לבוד' נשארים מתוחים היטב ואינם מתרפים במהלך החג, אחרת לא הרווחנו דבר.
 
לאחרונה ראיתי פרסום אודות דפנות העשויות סורגי שתי וערב (כמדומני מעץ, כמו שעושים מחסום מדרגות לילדים קטנים), אותן ניתן להוסיף לסוכה לנצח העשויה מסדינים, ואז הדופן נחשבת מלאה ולא לבודה, ואז הרווחנו שני דברים: א. יצאנו ידי חובת הפוסקים הסוברים ששתי דפנות צריכות להיות גמורות ורק השלישית יכולה להיות לבודה. ב. אין חשש של רפיון ה'לבוד' עצמו.