לק"י
שלום עליכם רבי!
נסתפקתי בתלמודי.
אם כיבוס עור בשבת לרבינו אסור מן התורה או מדרבנן, שכן כתב בהל' שבת ט, יא: והסוחט... הרי זה מכבסו וחייב שהסחיטה מצרכי הכיבוס היא... ואין סחיטה בשער, והוא הדין לעור שאין חייבין על סחיטתו." וא"כ, נראה להדיא שמה ש'אין חייבין' הוי על סחיטה בלבד, אבל על כיבוס (כגון כסכוס במים כבזבחים) הוי מכבס ממש וחייב. וכן נראה מן התלמוד בזבחים, שבהגדרת המלאכה מן התורה עסקינן.
אולם בפרק כב, יח כתב רבינו: "מנעל או סנדל שנלכלך בטיט ובצואה מותר לשכשכו במים, אבל לכבסו אסור." ולכאורה פירוש כתבו 'אסור' ע"פ הכללים בפרק א הוא שמכין אותו מכת מרדות, היינו איסור דרבנן?
ברוך יהיה הרב!
יחיאל סירי.