יקירי, לצערנו יש מקרים בחיים, שהם קשים, מבחינת בעלי המקרים, ומבחינתנו כדי להבין או להסביר את עניניי ההשגחה העליונה.

נתאר לעצמנו, אדם שנולד סריס, דבר זה מצער מאוד: א. אף שמותר לו להתחתן, אין לו אפשרות להביא זרע של קיימא. ב. מטבע הדברים, סיכוייו למצוא אשה שתסכים להינשא לו, אינם גדולים.

הוא מצטער ושואל למה זה קרה לו, ואנחנו מצטערים בצערו, וגם כן שואלים למה?

וכאן אנו מגיעים להבדל בין ההתייחסות המודרנית לבין ההתייחסות האמונית. בהתייחסות המודרנית, עומד במרכז החיים האני של האדם, ועכשיו. ולכן יש לאפשר לו הכל, כדי לממש את עצמו, כאן ועכשיו.

לעומת זאת בהתייחסות האמונית, עומד במרכז החיים, ייחוד האדם וייעודו. ייחוד האדם שנברא בצלם אלקים, וייעוד האדם לזכך נפשו בעולם הזה ע"י חיים לפי ערכי התורה שניתנה ע"י הקב"ה, ובכך יזכה שנשמתו לאחר המוות, תהיה מלאכית, בעולם האמת והנצח. זוהי אמונתנו.

לפיכך התייחסותנו לחיים בעולם הזה היא בהתאם ליכולות שלנו, ובהתאם לערכים, שאנו מצווים להתנהל לפיהם. ולכן זוג חשוך זרע של קיימא, שהוא אמוני, לא בהכרח יבחר בפונדקאות, לדוגמה, ואפילו לא באימוץ, מאחר ומודלים אלו כרוכים בבעיות הלכתיות, והוא יבחר באומנה, שהיא הדרך הערכית ביותר. ואיננו מהרהר אחר מידותיו של הקב"ה. כי אחת היאא מונתנו, שהצור תמים פעלו.

ולכן יקירי, אין ספק שמי שיש לו נטייה חד מינית, יש קושי כי גם לפי השיטה המודרנית, שיוכל לחיות עם בן זוג כמותו, הרי תהיה לשניהם בעיה של פוריות. וזו לא תהיה בדרך רגילה, וגם אם יבחרו בדרך הלא רגילה, יהיה קושי לוולדות, שלא יגדלו בתא משפחתי נורטמיבי, הורים זכר ונקבה. וגם לא קל, לבנות מודל כזה, של הוא והיא, ועם וולדות, בתוך חברה שרובה המכריע מכיל תאים משפחתיים נורמטיביים וולדות, מתאי משפחה נורמטיביים.

לכן יקירי, בהתייחסות האמונית, מי שנודע לו שהוא בעל נטייה חד מינית, יעשה הכל, כדי לבדוק, ראשית לכל דבר, אפשרויות טיפוליות, ורק אם אין כלל ועיקר, אותו אחד, יקבל הדין האלקי, ויבחר בכל דרך ערכית אחרת, תורה ועבודה, וגמ"ח, כגון סיוע למשפחות נזקקות, ואפילו בחינוך ובסיעוד בוולדותיהם.

וכן על זו הדרך, כי כאמור, הייעוד של כל אדם לפי ההתייחסות האמונית היא בעיקר חיי האמת והנצח, בעולם הבא.

ונתפלל לה' שישלח מזור לכל הזקוקים לו במהרה.