פסיקת הרמב"ם ע"פ התלמוד
שלום כבוד הרב,
כותב רבנו בהקדמה לא' "...כל הדברים שבתלמוד הבבלי חייבין כל ישראל ללכת בהם...",
האם רבנו פסק במקרים מסוימים שלא כמו בתלמוד?
ואם כן האם זה רק כאשר זה לא נגד את התלמוד ?
ולפי האמור האם מותר בדורנו לפסוק שלא כמו התלמוד לפי רבנו ?
תודה
שלום וברכה לשואל הנכבד יצ"ו,
כמובן שרבנו הביא לא מעט דברים שאינם בתלמוד הבבלי, ובמקרים מועטים יותר אף פסק שלא כתלמוד הבבלי, ולכל כלל יש יוצאים מן הכלל.
אלא שליוצאים מן הכלל יש סיבות טובות. לדוגמה: מפירוש המשנה לזרעים עולה שרבנו ראה את התלמוד הירושלמי כ'מרא דשמעתתא' בענייני מצוות התלויות בארץ, משום שהוא נכתב על כל הסדר באופן רציף, לעומת הבבלי שהתייחס לנושאים אלו נקודתית ובעקיפין בלבד. ובוודאי שגישה זו באה לידי ביטוי מסוים גם בפסקים הסופיים במשנה תורה.
ועדיין הכלל שהלכה כבבלי תקף ונכון, מהסיבה שכל ישראל קבלוהו על עצמם, וממילא יש להכרעותיו תוקף הדומה במידת מה להכרעות בית הדין הגדול, כך שבוודאי שלא ניתנה תורת כל אחד בידיו להחליט מה לקרב ומה לרחק, ושאני רבנו דרב חיליה.
בכבוד רב
תכנים לקריאה נוספת
היש לחשוש לחימוץ הקמח שמא נרטבו החיטים המיובאות מחו"ל מהלחות שבאוניות?
כיצד התירו חכמים לקנות חיטים מן השוק ולא חששו שמא נרטבו החיטים בגשמים וכיו"ב?
היש סתירה בין כללי ההידור למצב הרצוי לבין כללי ההיתרים במצב מצוי?
יד ישראל תקיפה
לק"י מה הוא הגדר ההלכתי של התחייבות מדינת ישראל לחוק הבינלאומי, המונע מאתנו להכריז ריבונות על כל שטחי ארצנו, כאשר אין ביטוי יותר מבהק ל"יד ישראל תקיפה" מאשר צה"ל? תורה היא וללמוד אנו צריכים!
סוכר בפסח
שלום רב, מהרי"ק כתב בספרו הליכות תימן כי "לא היו נוהגים לאכול סוכר בפסח מחשש חמץ" -
- איזה חשש חמץ היה בסוכר בתימן?
- האם ישנו חשש חמץ גם בסוכר כיום בא"י ובעולם? ואהם יש הבדל בין סוכר בצבעים שונים?
ברוך תהיה
הבדל בין "השכל הפועל" ל"ידיעת המוסכלות"
שלום לרב
אני ראיתי בספר הכוזרי שלפי הפילוסוף המקום אליו צריך לשאוף האדם הוא "השכל הפועל".
וגם במורה הנבוכים הרמב"ם משתמש במושג "השכל הפועל" ולפעמים בידיעת המושכלות.
אשמח אם תוכל להסביר לי הגדרה בהירה של מה זה אומר "השכל הפועל" ?
ומה ההבדל בין ידיעת המושכלות ל"שכל הפועל " ?
תודה רבה
נעם
פסיקת הלכה עפ"י הרמב"ם בלבד,בניגוד למנהג אבות
א) חלק מיהודי תימן נהגו בד"כ עפ"י השולחן ערוך, וחלק אחר נהג בד"כ עפ"י הרמב"ם, למעט מקרים חריגים.
האם מותר ליהודי ממוצא תימני,אשר אבותיו נהגו בד"כ עפ"י השולחן ערוך, להחליט לנהוג עפ"י פסיקת הרמב"ם בלבד, גם גם במקרים החריגים בהם חלק מיהודי תימן (לא אבותיו של השואל) נהגו שלא עפ"י הרמב"ם?
ב) האם מותר ליהודי ממוצא כלשהו, לשנות ממנהג אבותיו, ולהחליט לנהוג עפ"י פסיקת פוסק גדול ומפורסם (כמו, הרמב"ם, או הראב"ד, או השולחן ערוך, או הרמא או הרב עובדיה יוסף, או כל רב אחר גדול ומפורסם), בהנחה כי אין לאדם זה כל בעיה טכנית בברור הפסיקה של אותו פוסק בו הוא בחר, בכל נושא בו הוא נתקל?
מעשר כספים - ממה?
בס"ד
הנחת היסוד בשאלות היא - שמעשר כספים יש לתת ממה שאדם מרוויח.
מקרה 1
• אדם שרכש דירה ב 100000 ₪ ומכר את הדירה לאחר 10 שנים כאשר הדירה מחירה 500000 ₪.
השאלות
• האם על הרווח שבין הקניה למכירה [400000 ₪] הוא צריך להפריש מעשרות.
• האם יש הבדל בחיוב להפריש מעשר מהמכירה בין אדם המוכר את הדירה על מנת לקנות דירה אחרת לבין מי שמוכר שלא על מנת לקנות דירה אלא למימוש רווח.
• ושאלה צדדית - אדם שיש לו יותר מדירה אחת, האם כל הדירות האחרות מוגדרות כ"מסחר" ויש להפריש מהכנסות השכירות מעשרות.
כיצד לנהוג בכף שיש עליה צלב קרס לפני השימוש בה?
בארון של סבתי ז"ל, שנפטרה, היא היתה דתייה, הגיעה לידיה כנראה קיבלה מתנה, כף זו, אין לנו צורך להשתמש בה, רק שואלים הא יש איסור להשתמש? יש על הכף סימני מלוכה, צלב קרס, כיתוב לונדון.
האם אפשר להשתמש? מה ההלכה? זה לא משהו שעובדים אתו, לא עבודה זרה ממש, אלא רק איך לנהוג בו?
חיוב לימוד תורה של בעל בית
שלום עליך מארי,
אשמח לדעת באיזה סוג לימוד בעל בית מחוייב לקבוע עתיו (במידה ויש לו כ-3 שעות לערך)?
האם בהלכה, אמונה ומוסר?
שמא יעסוק רק בתלמוד שכולל הרבה מהם?
או בכלל יתעסק רק בסוג הלימוד שלבו חפץ?
תודה רבה מאוד,
ישגה שלומך
הקטן
האם מותר לעשות קעקוע זמני בקרקפת להסתרת נשירת שיער כשיש צער גדול מאוד?
שלום,
יש לי נשירה בשיער והדבר מפריע לי ביותר. לצערי, איני מתאים להשתלה, ואולם אמרו לי שיש אפשרות לקעקע על הקרקפת צבע שחור כדי שלא יראו את הקרקפת (בגלל החוסר בשיער ודלילותו רואים את הלבן בקרקפת).
הקעקוע אינו נצחי, אלא אחרי כמה שנים הוא דוהה ונעלם, ויש לעשות שוב את התהליך מחדש.
האם הדבר מותר?