לק"י ג כ"ג אב תשע"ז
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) בסיכום השיעור מיום ו' האחרון (שלא הועלה לאינטרנט) שהטיב ערן חבשוש לפרסם לאחר הגהה שלך כתוב "בימינו בגלל שערי יהודה הם בשליטתנו, אין צורך לקרוע על ערי יהודה וירושלים אלא רק על מקום המקדש." האם כן היה דעת מארי? כי חשבתי מסוף הלכות תעניות אות לא שמארי גילה לנו שדעתו שגם בימינו ירושלם בגדר "בחרבנה" היא וקורעים עליה, כי לא צמצם למקום המקדש אלא סתם וכתב שנשאל ע"י "הבאים לירושלם לעתים קרובות אך למעלה משלשים יום" והואיל שלא בהכרח מי שבא לירושלם יראה את הכיפה המוזהבת הלא משמע שבראיית העיר העתיקה בימינו, בלי שיראה הכיפה המוזהבת, אומר בית קדשנו ותפארתנו וגו' וקורע?
ב) הואיל ונחלקו אשאל מהו "הצופים"?
ג) בסיכום הנ"ל "מי שרואה את מקום המקדש, כלומר מקום הכיפה המוזהבת קורע". למה נחשב ראיית הכיפה המוזהבת כראיית מקום המקדש שהרי בנויה מעל ובמרחב אווירי, ולשם ההמחשה לו יצויר שבמקום הכיפה היה גורד שחקים האם הרואים את גורד השחקים מערים רחוקות יתחייבו לקרוע? וכן שהכיפה נבנה כבר לפני זמן הרמב"ם ובכל זאת כתב שקורע קרע אחר כשיגיע למקדש, ואם פגע במקדש – במקום להשתמש בלשון ראייה.
בכ"ר