הלכות שבת פרק טו הלכה א
שלום וברכות לכבוד הרב,
לצערי לא הצלחתי להבין את ביאורו של מארי קאפח זצ"ל להלכה א' שבת פרק טו.
"עומד אדם ברשות הרבים, ומטלטל ברשות היחיד כולה. ועומד ברשות היחיד, ומטלטל ברשות הרבים: ובלבד שלא יוציא חוץ לארבע אמות; ואם הוציא פטור, מפני שהוא ברשות אחרת..."
האם מדובר באדם ברשות הרבים שנמצא על עגלה שהיא רשות היחיד, ואם כן מה החלופה ההפוכה בור גדול עשרה ללא מים ברשות היחיד?
אודה לכבוד הרב שיבאר לי מסקנתו של מארי זצ"ל להלכה זו.
ושכרו כפול מן השמים.
לשואל הנכבד, שלום וברכה!
עיינתי במהדורתו של מארי ולא מצאתי כל ביאור חדש משלו להלכה זו, מעבר להעלאת דברי נושאי כלי רבנו.
מכל מקום, דברי רבנו ברורים.
אדם עומד ברה"ר/רה"י, ומושיט ידו מבעד לחלון שבקיר, או מעבר למחיצה בגובה מטר אחד, אל הרשות הנגדית, ושם מזיז חפץ ממקום למקום.
אם החפץ ברשות היחיד, אין כל מגבלה בהזזתו בתוך רשות היחיד; ואם החפץ ברשות הרבים, יכול להזיזו בתוך ד"א, כמו אלו היה הוא עומד ברה"ר.
תקוותי שהדברים הובנו.
חזק ואמץ, א"צ