הלכות ברכות
לרה"ג רצון ערוסי יצ"ו כנהר שלום!
זכינו ב"ה ללמוד מתורתו של הרמב"ם בשיטת מארי זצ"ל מזה כארבע שנים, מפי הרבנים מנחם צדוק והרב יואב שרעבי יצ"ו, כאן בעיר התנאים לוד, ב"ה.
כתברבנו בהל' ברכות פ"י ה"ה בלשון 'מברך' על ברכת הגשמים, וכן מסמיכות ההלכות לברכות קלאסיות בתוכן ובמבנה כברכת שהחיינו וברכת הטוב והמטיב למדנו- שטופס ברכה ונוסח ברכתי מבחינה הלכתית יש לנו כאן.
גם מלשונות הגמרא בעניין: "מאימתי? עד מתי? כיצד מברך? משמע שמדובר בברכה כתקנה שהיא בגדר חובה ולא רק תפילה בעלמא אלא חיוב עם גדרים הלכתיים מוסדרים.
ייתכן להציע זאת אף אם נניח שהנוסח 'אלוהינו', כדברי השו"ע- מהווה תחליף להזכרת 'שם' ו'מלכות', והיות והברכה חותמת בשם ומלכות- הרי לפנינו ברכה כתקנה.
עם זאת, נראה שזקני תימן ששאלנום התייחסו אליה כתפילה, מעין תפילת הדרך ולאו דווקא כברכה של ממש. זאת לאור המבנה המיוחד שלה, שאינו פותח בשם ומלכות אע"פ שאינה סמוכה לחברתה.
א. האם ייתכן לומר שהרמב"ם, שלא כדרכו, נקט 'מברך' אע"פ שאינה ברכה במלוא מובן המילה אלא רק מעין תפילה.
ילמדנו רבינו מהי ההתייחסות הראויה אליה לדעת הרמב"ם.
ב. האם ניתן לברכה כמה פעמים בעונה? מהו הגדר הגורם לחיובה?
היש קשר בין א' ובין ב' שכתבתי? או השפעה הדדית?
בברכת "והריקותי לכם ברכה עד בלי די",
אכן ברכת הגשמים נקראת ברכה, בגלל "ברוך אתה ה'", למרות שאינה מושלמת. היא אינה תפילה, אלא שבחות והודאות.
תפילת הדרך היא רק תפילה ואינה ברכה כלל, לפי רבינו.
לענ"ד ברכת הגשמים ניתן לברכה מספר פעמים בעונת הגשמים, כל שירבו גשמים ונספגו באדמה, ונעצרו הגשמים ושוב ירדו, באופן שהאדמה הספיקה להתייבש, והגשמים הנוספים נספגים באדמה מיד, מחמת היובש, אזי יורדים גשמים באופן כזה שכבר נספגו מאוד באדמה ונוצרים שלוליות יש לברך בשנית, וכן בשלישית.