דילוג לתוכן העיקרי

פירושו של הר"י קאפח למשנה תורה

שאלה

בסדר התפילה לרמב"ם, הערה לד). כותב הרב קאפח שאם יש ביום אחד שתי תפילות סמוכות (שחרית ומוסף, מנחה וערבית וכד') אין מפרידים בין התפילות עם קדיש 'תתקבל'. ומוסיף וכותב הרב קאפח: "וכן הוא מנהגנו".
עלו לי שתי שאלות:
א). כיצד למד הרב קאפח מהרמב"ם כך?
ב). איך ייתכן שבסידור של הרב קאפח- "שיח ירושלים", יש קדיש תתקבל בין שחרית של שבת למוסף שאח"כ? בניגוד מוחלט למה שכותב הרב קאפח!
אשמח שהרב יישב את הבנתי.
תודה רבה!

תשובה

לפי רבינו, המנהג להוסיף תתקבל אחרי קדיש, רק קדיש אחרון של כל התפילה הסמוכה. ולכן רק אחרי מוסף, וכן אחרי ערבית ולא מנחה, וזה היה מנהג תימן הקדום.

והדפיסו בשיח ירושלם קדיש אחרי שחרית עם תתקבל, ביום שיש בו מוסף, וכן אחרי מנחה לפני ערבית, בגלל הנוהגים לומר תתקבל כשו"ע.