ירושה וכתיבת צוואה
יורנו רבנו,
אדם מבוגר דתי בגיל העמידה אשר ניגש לעו"ד דתי במטרה לכתוב צוואה.
והעו"ד שם לב שהלקוח מבקש לנשל אחד מבניו מהירושה ולעבור על מצוות ירושה.
האם חובה עליו להאיר את עיניו ולומר לו שעדיף לו לתת בתורת מתנה ע"מ לעקוף את האיסור?
ובמקרה שהעו"ד מכיר את המשפחה ואת הנפשות הפועלות ויודע שמהלך כזה אשר מוסתר מעיני כולם יגרום בעתיד נזקים משפחתיים כבדים וכואבים מאוד מאוד,
גם לנפטר בעולם האמת וגם ליורשים בעולם הדמיון.
האם אכן מותר לו להעלים עין ולהתנהל כרגיל ולכסות עצמו מבחינה הלכתית ולכתוב בתורת מתנה ואפילו לייעץ לו לכתוב כך, או שחובה עליו להגדיל ראש לדווח לרופא נפשות רב גדול דיין בדיני ממנות ולפרוש לפניו את כל היריעה ע"מ למנוע נזקים משפחתיים בעתיד?
בתודה ובברכה.
עו"ד שהוא ת"ח וירא שמים יסביר למצווה, שההלכה מסתייגת מנישול בן מן היורשים, אך המצווה יתעקש, יציע לו לצוות לנכד, ואם סירב יוכל לכתוב לו צוואה, בדרך של מתנה מחיים.
וכאן המקום להעיר, שיורשים שנלחמים אחרי מות אביהם מלחמות בעניין הירושה, אינם מתנהלים בדרך ה', וגורמםי לעצמם נזק, ולכבוד אביהם המנוח.