ברכות
לק"י שלום עלי מארי.
רציתי לשאול את הרב: כשיש דעות חלוקות במאכל מסויים ויש אפשרות לצאת ידי חובת שני הדעות, (אציין שאני הולך באחת מהדעות) האם נכון שאני אצא משום הספק שיש בין הדעות לצאת ידי חובת שניהם או שאני צריך להמשיך לנהוג כפי הפוסק שאני הולך איתו תמיד? אביא דוג' לרב בעניין: יש דעות חלוקות בעניין המצה משום פת הבאה בכיסנין: דעת הספרדים : פת הבאה בכסנין משום כסיסה כמו מצה בפסח ומברכים עליה "המוציא" משום לחם היחיד שיש בפסח ובשאר ימות השנה מברך "מזונות" דעת מארי שסובר כדעת הרמב"ם: פת באה בכסנין משום כיסים ולכן מצה מברכים עליה "המוציא" כל השנה. דעת הפוסקים בימינו סוברים משום הספק בעניין המצה אם אדם אוכל בסעודה מצה צריך קודם לברך על הלחם כדי לפתור את המצה. האם ראוי שאני אצא ידי חובת כל הפוסקים וכך אני אעשה או שאני צריך לסבור כדעת הפוסק שלי ולברך על המצה המוציא למרות שיש לי לחם? אודה לרב אם יענה לי בכללי
תודה רבה
עשה לך רב, והסתלק מן הספיקות.