הרמב"ם כתב, לאחר שפירט את הפטור של אדם שארש אישה: "במה דברים אמורים, שמחזירים *אנשים אלו* מעורכי המלחמה - במלחמת הרשות" (הלכות מלכים ז, הלכה ד); אחר - כך כתב "ואלו שאין יוצאין לעורכי המלחמה כל עיקר, ואין מטריחין אותם לשום דבר שבעולם: ... הנושא ארוסתו... עד תום שנה" (שם, הלכה י), ושם לא הבחין בין מלחמת רשות למלחמת מצוה. לפי זה, לכאורה, אדם שנשא אישה, בשנתו הראשונה, פטור גם ממלחמת מצוה. האם הדיוק הזה בלשון הרמב"ם הוא נכון?