שלום לכבוד הרב
מצטער מראש על האריכות מקווה שתעזור לי זה דחוף מאד נכנסתי לפני כשבועיים לישיבת הסדר עם ישיבה גבוהה רחוק מהבית וישיבה שנחשבת לאחת הישיבות החזקות רמה גבוהה וכו (אני מרגיש שהלכתי על משהו שגדול עלי) אני מרגיש מצב של דיכאון בגלל המשך החיים ויש לי כמה ספקות בהמשך החיים האם להיות אברך מה שלא מפסיקים לדבר על זה בישיבה ששואפים שנהיה אברכים אומרים לנו לשאוף ללמוד יומם ולילה ולי אישית המחשבה הזאת מחרפנת אותי וגם עצם הדבר להמית עצמך באוהלה של תורה להתנתק מכל הנאות העולם זה משגע אותי מה עושים?? 1 לפי מה שאני קורא התורה לא מחייבת אותי כל היום ללמוד שהרי אדם התקלל בזעת אפך תאכל לחם ודוד המלך במזמור ברכי נפשי כתוב יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב וגם עשב לעבודת האדם יפה תורה עם דרך ארץ אז חייב להיות אברך? 2 האם כל אדם חייב להיות תלמיד חכם? שהרי כתוב שאדם בא לעולם אומרים לו תיהיה צדיק ולא רשע ואפשר להיות צדיק גם בלי ללמוד כל היום לא אומרים לו תיהיה תלמיד חכם ולא שואלים למדת כל היום אלא קבעת עיתים לתורה 3 בחופש לצערי שרפתי שעות על מחשב אני יודע שזה אחד הדברים שגרם לי קושי אבל אני אוהב את זה וללמוד אני לא אוהב לא מקצעות חול ותורה אני אוהב שזה בהרגשה של שמחה וכיף ורוב השבוע שאני בישיבה אני בדיכאון ולא מתחבר ללימוד וסובל מאד מה עושים אני בשכל מבין הכל הבל כל העולם הזה לא שווה כלום חיי שעה העולם כפרוזדור שעה אחת בעולם הבא יותר טוב מכל העולם הזה וזה מדכא ממש אז אומרים אין טעם לחיים וגם עם הכל הבל אז מה יעזור שאני קורע תשכל להבין ראשונים אחרונים (לעומת זאת הלכה אני מבין ויותר מתחבר) ועצם המחשבה ללמוד כל היום להתנתק ממה שאוהבים לחיות בצער עוני וסבל כדי לזכות לתורה קשה לי להבין את זה ניסתתי לדבר עם רב זה עוזר לשעה ואחרי זה שוב הכל צף 4 בקשר למה ששאלתי איך זה מסתדר שהקב"ה קלל את האדם שיטרח לאכול בזעת אפך וכו ודוד המלך אומר ברכי נפשי ומודה על זה שהאדם עובד כל היום?? אני מרגיש שמרוב לימוד בפעם אחת נפגעת לי האמונה שהייתי בבית והייתי הולך לשיעורי תורה ההיתי אוהב את זה יודע שאני מקיים רצון ה הייתי יותר מאמין למרות שהייתי מבזבז הרב זמן על מחשב למה זה כך? אני בן 18 וקשה לי להפנים מה שאני יודע מה לעשות