דילוג לתוכן העיקרי

שאלה מתחום כתיבת סת"ם

שאלה

לרב רצון ערוסי שליט"א שלום רב!
אבי כותב כבר למעלה מ30 שנה תפילין, מזוזות ומגילות (איני כותב סת"ם - להוציא ס"ת). כששאלתי אותו איזה שמות הוא מקדש באמירת "הריני כותב לשם קדושת השם" הוא השיב לי שרק שם הויה, כלומר לא "אלוהים" וכיוצ"ב, מהשמות שאינן נמחקים. ממה שבדקתי לפי כל האחרונים הכותב צריך לקדש כל השמות שאינן נמחקים (ובמקום שיש ספק אם מדובר באחד מהשמות הקדושים צריך אפילו לקדש על תנאי: "הריני כותב לשם קדושת השם אם הוא קודש"). כשבדקתי במשנה תורה בביאוריו של מורנו הרב יוסף קאפח זצ"ל עולה מתוכו דבר מעניין, ואני מבקש מהרב להעמיד אותי על טעותי אם אני טועה. עולה משם שאליבא דהרמב"ם אין כל עניין של אמירת "הריני כותב לשם..." וכו' ומה שכותב שם הרמב"ם: "הכותב ספר תורה תפילין ומזוזות ובשעת כתיבה לא הייתה לו כוונה וכתב אזכרה מן האזכרות שבהן שלא לשמן - פסולין." זאת אומרת (לפי ביאור מורנו הרב יוסף קאפח) שהכותב צריך שיהיה לו ברור שכשהוא כותב את שם ה' הוא יודע שזה שם ה' ולא סתם אותיות, ואין צריך לומר זאת בפירוש בפיו או אפילו במחשבה - אלא רק שתהיה לו התודעה (וזו "הכוונה" להרמב"ם) ששם זה מציין את שם ה'. וכן כשהוא כותב מזוזה או תפילין אין צורך לומר "הריני כותב לשם קדושת מזוזה/תפילין" אלא מספיק שתהיה לו התודעה שהוא כותב מזוזה ותפילין. לכן מי שהוא סופר סת"ם במקצועו ברור שהוא כותב מזוזה לשם קדושתה ותפילין לשם קדושתם וכו' וכו'. מעבר לכך דן שם מורנו הרב יוסף קאפח מה נקרא "אזכרה", והוא מצטט שם את תשובתו של הרדב"ז שאומר שרק שם הויה הוא לבדו נקרא "אזכרה", ולא כל שאר השמות שאומנם הם שמות קדושים שאינן נמחקים - אבל אין צריך הכותב לקדש אותם. עולה מהדברים האמורים כאן שמורנו הרב יוסף קאפח זצ"ל עצמו שכתב גם מזוזות ותפילין בחייו והלך כפי דברי הרמב"ם, הוא עצמו לא אמר "הריני כותב לשם קדושת מזוזה/תפילין" לפני שהתחיל בכתיבתם, ואפילו לא אמר "הריני כותב לשם קדושת השם" לפני שכתב שם הויה (וכל שכן שמות אלוהים, אלוהינו וכיוצ"ב). אז שאלתי היא האם מזוזות ותפילין אלו של מורנו הרב יוסף קאפח הן כשרות לכתחילה, ומתוך כך תנוח דעתי שגם המזוזות והתפילין שכתבן אבי עד עתה הן כשרות לכתחילה. והאם אבי צריך להמשיך בדרך זו של לקדש רק את שם ה'? (אומנם אפשר לומר שגם את שם ה' אין צורך לקדש באמירה מפורשת של "הריני כותב...", אבל בכל זאת, הוא כבר הורגל לכך, כשם שהורגל לקדש לפני כתיבת מזוזה ותפילין באמירת "הריני כותב לשם קדושת מזוזה/תפילין"). ואני מבקש שהרב בתשובתו יראה לי את הדרך הנכונה לילך בה ולא את הדרך שמשלבת בתוכה ריבוי דרכים כדי שלפי כולם הכתיבה תהיה כשרה, וזאת על אף שאבי כותב את המזוזות לא רק לעצמו ולסביבתו הקרובה אלא גם מוכרן לחנויות וכך לכל עמך ישראל. אודה לתשובה מבוארת מאת הרב, ויישר כוח עח שו"ת זה!

תשובה

לפי מורנו הרב יוסף קאפח, אליבא דהרמב"ם די בכוונה שכותב שם ה' לשם ה'. ואין האמירה מעכבת. אך העדר כוונה פוסל. בכל השמות הנמחקים ולאו דוקא שם הוויה. דלא כהרדב"ז אלא כהב"י. על סופר מקצועי שכותב הרבה צריך להיטהר מן השיגרה ומהיסח הדעת. לפי השו"ע, יו"ד, רעו, ב, העדר האמירה פוסל בכל השמות הנמחקים, ולאו דוקא לשם הוויה. ולכן סופר שכותב לרבים ולא רק לעצמו, לחייב להקפיד גם לפי השו"ע. בדיעבד לפי הש"ע, או"ח, לב, יט, שאם אמר בפיו בתחילת הכתיבה, שכותב התפילין לשם קדושת תפלין, כשר. אם מחשב בשאר השמות לשמן.