לפי הדין, אין איסור הלכתי כל שהוא אף שיש בענייני הציפורניים מימרות תלמודיות שונות. ולכן מבחינה הלכתית יכול האדם לגזוז ציפורניו כל אימת שירצה ובדרך שירצה. אבל מבחינה מנהגית יש מקהילות ישראל שנהגו במנהגים שציינת. בעניין מנהג תימן, אף על פי שמהר"יץ בסידורו עץ חיים, בהנהגת ערב שבת זכר מנהגים שונים, גם בשם ספר המוסר. בכל זאת זקנינו שהתראיינו בפנינו מעידים שלא נהגו במנהגים אלו כלל, כך בצנעא, כך בשרעב, כך בד'מאר, כך בעמראן, בכל רחבי תימן במנהג כל שהוא. חוץ ממקום אחד בלבד, שירע, שכנראה נהגו באחד המנהגים. יש לציין שברוב רחבי תימן נהגו נהגו לגזוז ציפורניים בערב שבת בגלל שבאותו יום הם נהגו להיכנס למרחץ. וגזזו ציפורניים לפני כניסתם למרחץ. והיו שנכנסו למרחץ ביום חמישי לפני המרחץ, אם הסיבות גרמו לכם לכך, אז גזרו ציפורניהם ביום חמישי. בעוד שבשרעב לא הקפידו לגזוז ציפורניים דווקא ביום שישי, אלא כל שנזקקו לכך. היו שקברו את הציפורניים, והיו שהשליכו את הציפורניים למקום השירותים.