ברכה לבטלה
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. חבר סיפר לי שבבית הכנסת של חמיו, לפני "מזמור שיר ליום השבת" בע"ש, אחד מהקהל/ החזן עומד ומברך: "בא"ה אמ"ה אקב"ו על קבלת שבת".
א.האם הרב שמע על מישהו שנוהג כך?
ב. האם אין זו ברכה לבטלה והזכרת שם ה' לבטלה, כי הרי אסור לחדש שום ברכה שאינה כתובה בחז"ל, והרי אינני יודע על המצאות ברכה כזו?
ג. אם זה מנהג טעות, האין צריך להוכיחם? ואם זה יגרום למחלוקות?
א. לא שמעתי.
ב. כל ברכה שלא נזכרה לא בתלמוד ולא בספרי הפוסקים ובספרי המנהגים המפורסמים, היא ברכה לבטלה, כי לאותה ברכה אין שום מסורת. ואין כל אדם יכול להנהיג ברכות. והרמב"ם פסל ברכות שנמצאו בספרי הפוסקים, שאין להם מקור או יסוד בתלמוד. ובמקרה דנן כיצד יברך שה' ציווה אותו לקבל את השבת. וה' לא ציווהו לקבל את השבת, אלא לקדש את השבת. וזאת הוא עושה רק בקידוש.
ג. בוודאי שיש להוכיחם, אבל בדרכי נועם. והתוכחה במקרה דנן אינה גינוי, אלא הסברה הלכתית של העניין. ורק אם לא קיבלו, יש להוכיחם שהם עוברים על איסור ברכה לבטלה שלפי הרמב"ם היא איסור תורה של לא תישא.
תכנים לקריאה נוספת
ברכת הלחוח
שלום לכת"ר, ידועה פסיקת מארי שמברכים על הלחוח לעולם מזונות. עם זאת ידוע שאין זה נובע ממנהג ברור שהרי בתימן הכינו אותו מדורה, ובארץ מחיטה. על כן אין הדברים בהכרח ברורים. ישנה תשובת רבנו בה הוא פוסק שהקטאייף הערבי הינו פת הבאה בכיסנין, ולפי מה שבדקתי - הערבים מכינים אותו קבוע ברמדאן שנים בארצות שונות והוא ממש דומה ללחוח. גם בלחוח שלנו אנשים שונים מכינים אותו שונה. ישנם המכינים את הבלילה דלילה מאוד כמים. וישנם בלילה רכה אך לא כמים הדומה מאוד לקטאייף.
בברכת האורח נאמר: "ובבנות שלא ימותו" - מדוע נשתנתה מברכת הבנים?
מה משמעות נוסח זה שמברך האורח את בעל הבית בברכה זו היחודית דווקא לבנות?
מהי ההשתלשלות של הנוסחים השונים בסידורי תימן הקדומים בברכת האורח, האם נוסח זה מופיע בכל אותם סידורים?
בתלמוד הוזכרה הברכה הבאה בלבד "יהי רצון שלא יבוש בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא", איזה מסר טמון בברכה קצרה זו?
ג'עלה לפני המוציא
שלום לרב
1) האוכל ג'עלה לפני הסעודה על הפת, האם צריך לברך ברכה אחרונה על הג'עלה?
2) האם זה משנה בשבת או בחול?
תודה רבה.
שהחיינו
לק"י כבוד הרב שלום וברכה,
יורנו הרב האם ומה מברכים על קניית ולבישת בגד מיד שנייה? ובכלל האם צריך לברך גם על חפצים שונים חדשים (בין יד שניה ובין חדשים ממש) כגון: כלי אוכל, רהיטים ומכשירי חשמל? וה' יסייעו בדבר תורתו. גלעד.
מתי מברכים על בשמים בחתונה לפי מנהג תימן?
החתן מבקש לעשות בין ברכת היין לבין ברכת האירוסין/קידושין.
אמנם בסידור (תימני) ברכת בשמים מופיעה בין ברכת היין לבין הברכת השניה של שבע ברכות.
בחתונה שערך הרב רצון שליט"א שמופיעה ביוטוב מברכים על בשמים בשתי המקומות.
במידה והחתן רוצה לברך ברכת בשמים רק בין ברכת היין לברכת האירוסין האם הדבר מקובל על פי המנהג של יוצאי תימן?
ברורים בברכת "הגומל" לשיטת הרמב"ם
האם קטן חייב בברכת הגומל לפחות מדין חינוך או שאביו יברך במקומו?
מדוע קהילת יהודי תימן שללה חיוב ברכת הגומל מהאשה אפילו לאחר לידה?
מה המיוחד בברכה זו המחייבת אמירה דוקא בפני עשרה מישראל כאשר לפחות שנים מהם תלמידי חכמים?
ללא ברכה - המשך
לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי שלום וברכה! ראשית, ברצוני להודות לכבוד הרב על תשובתו. שנית, כהמשך לשאלתי: אם אשכנע את הילד לשטוף את ידיו (תחת זרם המים שבברז ללא נטלה וכד') האם אז יהיה לי מותר לתת לילד את הלחמניה ביד? או שמא ישנה חובה לנטול ידיים בעזרת כלי? ומה לגבי ברכת המזון או ברכת המוציא - האם אין בכך בעיה שהילד אינו מברך כלל?
תודה רבה מראש לכבוד הרב!
האם רשאים לומר בזימון "שהשמחה במעונו" אף בשלושה?
עד איזה תקופה על הסועדים בבית חתנים לומר "שהשמחה במעונו"?
האם קידוש במקום סעודה מחייב לחם, או שאפשר מזונות או יין בלבד?
שלום כבוד הרב. ברצוני לשאול לעניין נושא הקידוש
וקביעות הסעודה. האם לשיטתנו אפשר לקבוע "סעודה"
לאחר הקידוש על רביעית יין כמו שכתב השו"ע או לקבוע
"סעודה" על פת הבאה בכיסנין כמו שכתבו האחרונים
ובכך נצא ידי חובת הקידוש. או שמא לשיטתנו חייב לאכול
לחם בכדי לצאת ידי חובת הקידוש.
חיפשתי ולא מצאתי תשובה לשאלה.
תודה רבה כבוד הרב.