הדבר פשוט שלפי רבינו תפילין של ראש ותפילין של יד שתי מצוות הן. ולכל אחת מהן יש ברכה. ותפילין של יד, להניח תפילין. ולתפילין של ראש, על מצוות תפילין, הלכות תפילין, ד, ד והני מילי כשהניח אחת מהן, אבל אם הניח שתיהן מברך תחילה להניח, ומניח שתיהן על סמך ברכה זו. ולא ידבר בין תפילין של יד לתפילין של ראש. ואם דיבר, צריך לברך על מצוות תפילין לתפילין של ראש, שם, ה, ו. אם הוציא תפילין של ראש תחילה מן הכיס, באנו למחלוקת בביאור שיטת רבינו, אם יניח אותן תחילה, ואח"כ של יד. כדי שלא יעביר על המצוות כשיטת רש"י, וכך הבין מארי את שיטת רבינו. או יניח את תפילין של יד תחילה ואח"כ של ראש, כשיטת ר"ת, וכפי שהבינו הרדב"ז והב"י בשיטת רבינו. והנה לשיטת הרדב"ז והב"י בשיטת רבינו שאלתך לא קיימת, כי מאחר והוא מניח תחילה תפילין של יד מברך להניח בשביל שתיהן. שאלתך קיימת לפי הפירוש של מארי שמניח של ראש, ואח"כ מניח של יד. האם מברך על של ראש, על מצוות תפילין ופוטר של ראש ואת של יד. או שהוא מברך על מצוות תפילין ופוטר רק של ראש, ומברך להניח על של יד. או שהוא מברך להניח ופוטר של ראש ושל יד. והנה לפי רש"י, מנחות, לו, א, ד"ה להניח, שהטעם שמברכים על של היד להניח, משום שבשל היד מתחיל להניח, ומברך על מצוות על תפילין של ראש, משום שגומר את המצווה בה, אם כן כשהוציא תפילין של ראש תחילה, למ"ד שמתחיל להניח בו ומסיים בשל יד, א"כ יברך של הראש להניח. ועל של יד על מצוות. וכן היא דעת תוספות, ברכות, ס, ב, ד"ה אשר. אולם בירושלמי, ברכות, ב, ג, ההלכה שונה. שעל יד מברך על מצוות, ועל של ראש, מברך להניח. אמנם מראה הפנים קבע שצריך לשנות את הגירסה בירושלמי כמו בבלי, אך בקשת המחילה נראה שהיתה מסורת ארץ ישראלית, שמברכים על מצוות, שהרי בד"כ מברכים בנוסח ממוקדם על נטילת לולב ולא על מצוות לולב, או להתעטף בציצית ולא על מצוות ציצית, ובכ"ז מצאנו במדבר רבה (וילנא) פרשה יד, נוסח ברכה על מצוות לולב. ובפסיקתא זוטיתא (לקח טוב) במדבר פרשת שלח לך דף קיד עמ' א, נוסח ברכה על מצוות ציצית. ונוסח זה מקורו בשיטה שיש לברך על עשיית המצווה, קשירת חוטי הטלית, וקשירת ארבעת המינין לר' יהודה שהם צריכים אגב. וכן לעצם עשיית התפילין, שמברכים על מצוות ציצית, על מצוות תפילין. ומאחר ותפילין של יד ותפילין של ראש הן שתי מצוות, קבעו לברך להניח על של יד, שזו הברכה הממוקדת בנוסחה ועדיפה יותר. ובתפילין של יד, בד"כ הוא מתחיל בו. ולתפילין של ייחדו נוסח על מצוות. לשיטה של רבינו רק אם סח. ולשיטת הרמ"א, תמיד. ולשיטת ר"ת אם סח חוזר ומברך להניח, וברכה על מצוות. וגם אם מניח רק תפילין של ראש לפי שיטה זו מברך שתיים, להניח על של ראש, שו"ע, או"ח, כו, א, הגה. כך יוצא שלשיטת רבינו אם הוציא תפילין של ראש תחילה. ולפי המ"ד שמניחו תחילה, רק להניח. הן משום שהיא הברכה הממוקדת יותר, והן משום שהיא בנוסח על. עיין חידושי הריטב"א, ר"ה, לד, ב, וכן לענ"ד רש"י יסבור בניגוד לב"י, עמ' כו. אולם ניתן לומר שרבינו אינו מחלק בברכות, וכשקבעו שעל ראש מברכים על מצוות, הרי שגם אם הוציאו ראשון והניחו ראשון מברך על מצות, ולא יברך להניח. שהרי גם י"א שאם בירך על תפילין של יד על מצות יצא. שערי תשובה, או"ח, כה, ס"ק ר"י. ושיטה זו היא הנכונה בדברי רבינו. שהרי רבינו פסק שכשמניח תפילין של ראש בלבד מברך על מצות. ולא את הברכה להניח שהיא ממוקדת יותר.