לגבי דיני נזיקין נפסקה ההלכה כר' יוסי שראובן נוטע בתוך שלו, ושמעון נוטע או חופר בור בתוך שלו. ואין על המזיק להרחיק עצמו מן הניזק, כל שהנזק אינו מיידי ואינו ודאי. אלא בנסיבות כאלה, אם רצה הניזק, הוא ירחיק עצמו מן המזיק. ולכן מותר מדיני נזיקין שראובן ייטע אילן סמוך לשדהו של שמעון. אולם אם נטו ענפי האילן של ראובן לשדהו של שמעון, מותר לשמעון לקצוץ כל אותם ענפים שמפריעים לו בעבודתו בשדהו שלו. כמו שגם יכול הוא לקצץ שורשי אילנו של ראובן שהתפשטו לתוך שדהו. אולם, אע"פ ששמעון רשאי לקצוץ שורשי אילנו של ראובן שכנו, משום שהם מזיקים לו, השורשים שהם בתוך ט"ז אמה, הם של ראובן. ומעבר לכך הם של שמעון, שו"ע, חו"מ, קנה, ל. כיוצא בזה אילן שהוא נטוע בשדה ראובן והוא של ראובן וענפיו הם פירותיהם נטו לשדהו של שמעון, שמעון רשאי לקצצם אם הם מפריעים לו, אבל הפירות הם של ראובן. שו"ע, חו"מ, קסז, ב, בדברי הרמ"א, ובנתיבות המשפט, חו"מ, קנה, ס"ק טו, ויש שלא רק ענפי אילנו של ראובן ופירותיהם נוטים לשדהו של שמעון, אלא האילן בעצמו בגזעו התעקם לצד שדהו של שמעון, אעפ"כ, לדעת אגרות משה, חו"מ, ח"א, מג, לדיני ממונות אזלינן בתר מקום יציאתו של הגזע. אם הגזע יוצא מאדמתו של ראובן, אף שגזעו וענפיו התעצמו לשדה שמעון, ואף ששורשי אילנו של ראובן שדה שמעון, הפירות הם של ראובן.