1. קביעתו של הר"י קארו בהקדמתו שמנה תורה הוא ביאור התורה, וכולל כל משפטי התורה כולה פרטיה ודקדוקיה, בלשון צח כלשון המשנה - אמת. הנימוק שנתן לכתלית פירושו כסף משנה על משנה תורה (כמשלים את המגיד משנה, במה שכתב, ובמה שלא כתב), כדי לפתוח שערי הגמרא והמשנה בפני הלומד במשנה תורה, וכדי שיוכל לפסוק ההלכה ממנו. כי בלעדי ידיעת מקורות אלו אין לפסוק הלכה ממנו. הסבר זה, אחרי בקשת המחילה, אינו תואם את שיטת רבינו, כי רבינו גילה דעתו, שניתן לפסוק הלכה ממשנה תורה גם בלי ידיעת המקורות התלמודיים. דומה שגם הר"י קארו לא נתכוון שאין לפסוק הלכה ממשנה תורה, למי שאינו יודע המקורות, שהרי הר"י קארו דחה השגת הראב"ד בסוף הקדמת הרמב"ם על משנה תורה. ובאותה השגה הראב"ד קיבל על הרמב"ם שלא ציין מקורות להכרעותיו, כדי שהראב"ד ידע אם לקבל הכרעתו או לדחותה. והר"י קארו השיב שיש בשיטת רבינו תועלת לכל חכם לב מהבאים אחרי הרמב"ם לסמוך על ברירתו של רבינו. אלא אם כן ימצא חכם גדול ששערי התלמוד פתוחים בפניו, שחכם זה בוודאי יכול לחלוק על רבינו. וגם לחכם כזה, שהוא אחד בדורו, יכול לפסוק ולסמוך על רבינו, אם אותו חכם נחפז, ואין זמנו בידו לברר הדין.
2. שאלה או הערה שאינה ברורה לי.