שלום כבוד הרב
1) מה הכוונה במשפט "החכמה מאין תמצא" בספר איוב?
2) למה האדם משול לעץ השדה?
3) ומה הכוונה במשפט "כי האדם עץ השדה" ומה המקור שלו כלומר מהיכן הוא לקוח?
4) האם מותר שרצועת התפילין תגע בקרקע בזמן שאני מניח אותם?
5) האם מברכים על תפילין של ראש תוך כדי ההנחה על הראש או לפני ההנחה בעודי מחזיק אותו בידי?
6) האם זה נכון שאסור להניח תפילין על המיטה? (האם הכוונה שאסור לשים אותם על המיטה או הכוונה שאסור להניח על היד והראש תוך כדי שאני יושב על המיטה ?)
תודה רבה
1. לפי פשט הפסוק, איוב, כח, יב, השאלה מכוונת למקור החכמה. אך עיין ברס"ג, שם, שהכוונה לתכלית החכמה, כי אין תכלית החכמה התהום והים וכיו"ב, אלא השגחת ה', וכך פירש הרמב"ם, מו"נ, ח"ג, נד. 2-3. שני פירושים פשטיים ניתנו לפסוק זה, כי האדם עץ השדה לבוא אליך במצור, דברים, כ, יט. פירוש ראשון ראב"ע ורמב"ן, התורה ציוותה ללוחמי הצבא שלא ישחיתו את עץ השדה כי הם יזדקקו לו, כי האדם זקוק לעץ השדה. ופירוש שני, רס"ג ורש"י, שהלוחמים לא יכללו את העץ בכלל האויבים הלוחמים, ואל ישחיתו אותו. כי העץ אינו כמו האויב הלוחם שמסתתר, ויש מדרשי אגדה שהרבו להמשיל בין האדם ועץ השדה בדרושים יפים עם רעיונות נפלאים, עיין בהם כי קצר המצע מהשתרע.
4. ברור שצריכים להיזהר שרצועות התפילין לא יתגוללו על גבי הקרקע בעת ההנחה, כי הרצועות קדושות, מאפשר שידרכו עליהן ויתבזו.
5. אם דבר אחר שהניח תפילין של יד, שאז התחייב לברך על תפילין של ראש, או אם היה לו רק תפילין של ראש, יברך לפני הנחת התפילין על הראש.
6. דווקא כשהוא יושב או שוכב על אותה מיטה.