בסוף הלכות תעניות פוסק הרמב"ם שלימות המשיח יבטלו כל הצומות ויהפכו לששון ולשמחה וימים טובים. ידועים דברי הרמב"ם שאין בין ימינו לימות המשיח שעבוד מלכויות בלבד ולאור דברים אלו טוענים רבני הציבור הדתי לאומי (אף אני נמנה בין ציבור זה) כי אנו נמצאים בימות המשיח. לכן יוצא מכך שבתקופתינו צומות אלו מבוטלים וזאת בניגוד להסברו של מורנו הרב יוסף קאפח כי צריך שני תנאים לביטול הצומות: בית המקדש ומלכות ישראל וזה מתישב יפה לעניות דעתי עם דברי הרמב"ם בהלכות מלכים פרק יב שמלך המשיח בונה את בית המקדש ומשכין שלום בעולם ועוד מוסיף שלפני תחילת תקופת ימות המשיח יקום נביא ויתנבא "כה אמר ה הנה אני שלח לכם את אליהו הנביא" ותפקידו לשום שלום בעולם וזהו השלום האמיתי שמובא בתלמוד לעניין ביטול הצומות. האם נכונים דברי לעניין ימות המשיח האם ניתן לדייק "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות" ולא להסתכל על מכלול דברי הרמב"ם בפרק זה ולומר שבא רק לשלול את שינוי הטבעים ולומר שמבחינת שינוי הטבעים יתרחש רק שינוי "מציאות בלתי אפשרית זו" ויהיה שלום בין כל האומות לישראל. אני מצטער על אריכות דברי אך אני כותב זאת מתוך הרגשה (שאולי אינה נכונה ) של סילוף דברי הרמב"ם.