1. לפי פסיקת ההלכה הספרדית הקדומה, לא הניחו. לפי פסיקת ההלכה האשכנזית הקדומה, הניחו. בזוהר יש הקפדה חמורה שלא להניח. דבר זה גרם להתפשטות הפסיקה הספרדית הקדומה (ובכללם תימן), ולשינוי במנהגי חסידי אשכנז. יש עד היום ליטאים שמניחים בבתיהם, ובחו"ל יש שמניחים גם בבית כנסת.
2. מניחים בשחרית ובמנחה.
3. לפי דין התלמוד והרמב"ם, נופלים על פניהם בימי ניסן ותשרי לבד מן המועדות. לפי המנהג, לא נופלים על פניהם כל ניסן וכל תשרי.
4. לפי הרמב"ם, אין להפטיר, ולאחרונה נהגו גם בתימן לפי מהרי"ץ להפטיר, יש שבירכו ויש שלא בירכו.
5. לפי המנהג הקדום, אמרו ובא לציון. לפי המנהג המאוחר, נמנעו מלומר ובא לציון ומתחילים מואתה קדוש.
6. השאלה לא ברורה לי.