שתי הנוסחאות עתיקות יומין. נוסת וימליך נמצאת במחזור ויטרי (אשכנז) ובדברי הראב"ע (ספרד). לעומת זאת נוסחת וימלוך מצויה בסדר התפילה של הרמב"ם (כת"י, לא נדפס), וכן בכת"י תימן, תכלאל קדמונים, ואפילו תכלאל משתא שבזי (אזור שרעב), וכן העיר מהרי"ץ שהיא נוסחת התכאליל הקדמונים בתימן. שתי הנוסחאות מכוונות לרעיון אחד, שלעתיד יבוא תתגלה מלכות ה' בקרב האנושות, זמן ומצב שאנו מתפללים שיתגשמו בתפילות ר"ה. אולם מהרי"ץ העיר שמבחינה לשונית ואמונית יש עדיפות לנוסחת וימלוך, כי וימליך משמעותה ימליך אחרים. בעוד שנוסחת וימלוך הוא בעצמו, כך שנוסחת וימליך עלולה לגרום למשתמש בה להבין שה' ומלכותו הם שני דברים, וימליך מלכותיה. אבל וימלוך מלכותו, קרובה יותר למושגים אחדותיים ובלתי גשמיים, שה' ומלכותו הם היינו הך. על כל פנים אלו ואלו דברי אלקים חיים, וכל אדם יתפלל לפי מסורת אבותיו. ובלבד שלא ישנה ממנהג המקום, ולעולם יכוון לבו לאביו שבשמים. בברכה רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי