שלום לכבוד הרב.
אשמח ללמוד מכבוד הרב האם יש אמת בדעה הרווחת כי על פי משנתו של הרמב"ם חל איסור השתטחות על קברי צדיקים? שהרי כתוב ברמב"ם, הלכות אבל, פרק ד הלכה ד - "ומציינין את הקברות, ובונין נפש (=מצבה) על הקבר; והצדיקים, אין בונים להם נפש על קברותיהן - דבריהם הם זכרונם. ולא יפנה אדם לבקר הקברות. " ואם כן כיצד ניתן להסביר את העובדה שהשתטחות על קברים כבר הוזכרה במדרש. שהרי כלב בן יפונה הלך להתפלל על קברותיהם של אברהם, יצחק ויעקב במערת המכפלה? ואיך ראוי לנהוג בימינו שרווח המנהג לפקוד את קברי הצדיקים ולהתפלל לה' (ולא לצדיק) שבזכות הצדיק יתעוררו רחמי שמים ונזכה לגאולה פרטית וכללית. אודה לכבוד הרב אם יוכל להרחיב בעניין כי הדבר מטריד אותי מזה זמן רב.
עיקר האיסור שלא יבקש מן הצדיקים הקבורים בקשות מסוימות. לפי רבינו כלב, הלך לקברות האבות כדי להכניע לבו, ואז הוא התחנן בלב נשבר ישירות לבורא. וכל הרוצה להשתטח על קברות צדיקים, ינהג ככלב בן יפונה לפי ההסדר האמור.
