דם בתולים
בני נ"י עומד להתחתן בעוד כחודש ימים. וכעת אני לומד אתו הלכות הקשורות לעניין זה, קודם הלימוד אצל מדריך. ולהלן שאלות מספר.
1. בני סיפר, שלחברו קרה מקרה ובביאה ראשונה שלו, בליל חופתו, כשעשו מעשה החלה אשתו לבכות לפתע מהתרגשות (ולא מכאב) חברו נבהל מכך והוציא האבר, האם במקרה כזה מותר לגבר לאחר שנרגעה האשה לבוא עליה בשנית ולגמור ביאתו?
2. האם לאחר ביאה חובה גדולה לפרוש מהאשה? האם בערב הראשון לא יוכלו להישאר מחובקים כגוף אחד הלא זו אינטימיות שאין גדולה ממנה, וזאת לאחר זמן כה רב שציפו לרגע זה.
3. מהם בדיוק (לפי הרמב"ם) הספירות שצריכה האשה לספור לאחר ביאה ראשונה? הבנתי שכיום נותנים לאשה כדורים וכו'.
תודה רבה.
1. צריך להכין את הבחורים לקראת קיום המצווה, בין היתר גם כדי להיכנס לקראת מצבים מביכים כאלה. על כל פנים אם כבר יצא דם, אסור להמשיך. אם כבר גמר ביאתו ויצא דם, שוב אינו חוזר. והכלה צריכה הדרכה ע"י מדריכה מתאימה והחתן זקוק להדרכה ע"י מדריך מתאים.
2. כן. חייבים לפרוש פיסית. אך לא נפשית. ולכן חשוב ביותר שלאחר קיום המצוות ימשיכו לדבר בינם לבין עצמם. ואפילו דברי חיבה, ורק לא קרבה פיסית. אחר שראתה דם, אע"פ שהדם דם בתולים, דינה כאילו היא נידה, ואסור להם להיות בקירוב בשר בכלל.
3. כדין רואה דם לכל דבר. אני מסויג משימוש בכדורים. לאחר ביאה ראשונה, תקנח עצמה היטב. ומשיפסוק הדם, תעשה הפסק טהרה ותספור שבעה ימים נקיים. ואין צורך לארבעה ושבעה. יש הממליצים להשתמש בטבליות כדי לדחות זמן הווסת. אני איני מבין הממליצים. די בכך שהנשים בימינו אינן בריאות וחזקות, ואין להם וסתות קבועות וסדורות, ומדוע נוסיף קלקול על קלקולן ע"י שימוש בטבליות?