דילוג לתוכן העיקרי

יום הכיפורים שחל להיות בשבת

שאלה

שלום אני שואל כשה"חומר" עוד טרי.
א. אצלכם בבית הכנסת, מתי התחילו את התפילות? (ערבית, שחרית, מנחה ונעילה)
ב. איך מסתדר עונג שבת עם הצום? ואיך מתוודים על חטאים בשבת קודש (פסוק והוא רחום וכו')? הרגשתי כאילו אני מחלל שבת...
ג. יום הכיפורים הוא שבת שבתון, זה אומר שהוא יותר גדול או קטן?
ד. האם כשמגיעים הביתה צריכים לומר "שלום עליכם"?
ה. האם מבדילים ללא בשמים? ו. אצלנו בבית הכנסת עשו התרת נדרים (כל נדרי) בערך בשעה 19. האם אין בעיה להתיר נדרים בשבת? ז. האם תקיעת השופר היא זכר ליובל? הבנתי שהשנה (תשס"ה) לפי הראב"ד זו שנת היובל. ח. ראיתי קרי בלילה. זו שנה שנייה שזה קורה. האם זה מסמל משהו? תבושר במחילה וסליחה וכפרה

תשובה

א. בביכ"נ שיבת ציון בקרית אונו ערבית בערך 17:30. כמובן הקבלת שבת אחרי שיה"ש. שחרית 6:30. שיעור משנה 5:00. מנחה 15:00. נעילה 16:55.
ב. יוה"כ זמנו קבוע, והרי הוא כמילה ביום השמיני בשבת. וכקרבן פסח בארבעה עשר בניסן שחל בשבת, וכעבודת הקרבנות במקדש בשבת.
ג. בעניין זה אין עוררין שקדושת שבת חמורה יותר מקדושת יוה"כ. ושבת שבתון האמור לעניין יוה"כ, דרשו חז"ל בספרא שבת לעניין אכילה ושתייה, שבתון לעניין רחיצה וסיכה וכיו"ב.
ד. כל אחד לפי מנהג אבותיו. ה. נחלקו הפוסקים אם מברכים על הבשמים במוצ"ש שהוא מוצאי יוהכ"פ. רבינו סתם ולא פירש, דעתי היא שאין לברך. כי יוה"כ דחה לחלוטין את האופי של שבת, כאמור בסעיף ב, בין לגבי תעניות בין לגבי וידויים ונפילת פנים, ותחינות וכיו"ב. ו. יש שהקפידו ואמרו לפני השקיעה, אך יהודי תימן לא הקפידו. ז. תקיעה זו היא מנהג י"T שהוא זכר ויובל. וי"א כדי לערבב השטן שהיה כבוש כל יוהכ"פ, ובמוצאי יום הכיפורים הוא חוזר וניעור ולכן יש לערבבו. ח. לא מסמל שום דבר. זה מאותת שצריך להזדכך ממראות אסורים ומהרהורים אסורים, ואולי גם ממאכלות שמרבים הפרשה כזו.