דילוג לתוכן העיקרי

שאלות על פי משנת הרמב"ם

שאלה

ל"קי לכבוד מורנו ורבנו הרמב"ם מבאר (חלק שלשי פרק ל), שהייעוד החנוכי והמרכזי של התורה הוא, לעקור עבודת אללים, ולכן הותר הקרבת קורבנות וכו.. (מהסיבות שהוא מונה) האם יהיה נכון לומר לכשתושג מטרה זו עבודת השם תהיה במחשבה בלבד ולא נצטרך לכל מיני טקסים

תשובה

לחלוטין לא. תורתנו היא תורת מעשה וחיים, שיסודה באמונה ובהגות אמונית, אך לחלוטין היא אינה תורת הגות בלבד. הקרבנות היו ויהיה בע"ה. כי היה להם ייעוד היסטורי, ויש להם ייעוד תמידי, כמו כל מצווה נצחית שה' ציווה לקיימה, ואם ריק מאתנו טעמה, ריק מאתנו, ולא חלילה שהיא ריקה מתוכן.