הרמב"ם כתב בהלכות מלכים ומלחמות, פרק יא: "אבל מחשבות בורא עולם - אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו - אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד..."ובהמשך מסביר הרמב"ם כיצד זה מיישר דרך למלך המשיח. שאלותי הן:
1. לפי הרמב"ם משמע שיש איזושהי תועלת בנצרות ובאיסלאם. איך זה יכול להיות, הרי הנצרות היא ע"ז שזה דבר חמור מאוד, וגם האסלאם לא הביא הרבה ברכה לעולם? ומה עוד שהרמב"ם כתב שאסור לגויים "לחדש דת" אלא רק לקיים את 7 מצוות בני נח שלהם? מה בעצם כוונת הרמב"ם בדבריו לגבי דתות אלו?
2. הרמב"ם כתב: "אבל מחשבות בורא עולם - אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו". האם הכוונה שהקמת הנצרות והאסלאם היתה כביכול מחשבת ה', יוזמת ה', להכין את הדרך למלך המשיח? זה הרי סותר את הבחירה החופשית של 'אותו האיש'? ובנוסף, הרי "אותו האיש' נחשב רשע גמור, לדעת הרמב"ם הוא שליח ה' לסלול את הדרך למשיח האמיתי?
בתודה מראש.