1. אין זו תערובת והוצאת הטלית אינה ברורה.
2. כשיש תערובת פירות גסים, להבדיל מזרעונים, כל פרי מוכר מקומו, מה גם שהוא בורר ואוכל.
3. אם מוציא את העלה תה עם קצת מים בכפית, מותר לכל הדעות. כי לפי עיקר הדין גם בלי מים, מותר, משום שאין ברירה בלח ביד, רק עם משמרת. 4-5. תבשיל שמניחים אותו על האש מערב שבת, וככל שהוא על האש יתר על המידה - רע לו. ויש תבשיל שככל שהוא על האש - טוב לו. ואסרו להניח מע"ש על האש תבשיל שמצטמק ויפה לו. גזירה שמא יחתה בגחלים כדי להשלים בישולו, או כדי לצמקו.
6. היכן שהוא צריך ומיד, כי אסור להתאפק. ואין דרך השקאה בכך. כי אין מי רגליים מצמיחים, שו"ע, או"ח, שלו,
ג. ואשר על החול, אם אינו מיועד לזריעה, רק לבנייה, לחלוח הקרקע אינה בבחינת חורש, כי קרקע שאינה לזריעה, החפירה היא תולדה של בנייה ולא של חרישה, והפוסקים שחששו שלחלוח הקרקע היא כעין חורש, חששו דווקא בקרקע שעומדת לזריעה. וגם חול זה מיועד לזריעה, יש פוסקים שדחו חשש זה של לחלוח הקרקע שהוא כחורש, ועל אחת כמה שאינו מצמיח.