שאלה - אדם שיש לו שני פתחים הפונים לרשות הרבים, צריך להדליק נר חנוכה בשני הפתחים מפני החשד. אך לא יברך על שתי ההדלקות אלא על הדלקה אחת בלבד משום שאין מברכין מפני החשד. (ספק ברכות להקל, ולא נברך רק משום שיחשדו בו שלא הדליק). השאלה היא לגבי בן פקועה וברכת כהנים - בן פקועה (עגל שנולד בעת ששחטו את אמו), מעיקר הדין לא צריך שחיטה, אבל מפני החשד שוחטים אותו. וכאן בשחיטה של אותו בן פקועה - כן מברכין מפני החשד! גם לגבי כהנים - כהן לא עולה במנחה, משום שיש חשש שמא הוא יהיה שתוי, ושיכור אסור לעלות לברכת כהנים, לכן הכהנים לא עולים בכלל. במנחת יום הכיפורים גזרו שלא יעלה כהן לברך משום מנחה בימות החול. אבל, כהן שבטעות עלה, לא ירד, מפני החשד (שלא יאמרו שהוא פסול ולכן הורידוהו), כלומר - גם כאן אנו רואים ברכה מפני החשד!!! למה יש הבדלים בין הדברים?...