שונות
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורנו רבינו:
א. האם מותר בשבת לטלטל הפמוטים שעליהם הדלקתי נרות שבת? (מה דין הפמוטים, איזה מוקצה הם, אם בכלל?).
ב. אם התשובה הנ"ל חיובית, במקרה ששעוות הנר נופלת על השולחן/ המדף/ השיש האם יהיה מותר לי לנקותה? האם יש הבדל אם היא דבוקה לשיש או לא? האם יש הבדל אם יש הרבה או קצת?
ג. מה הדין בנרונים? (נרות קטנים עגולים).
ד. בטור או"ח סימן ש"ח הלכה מ"א הב"י מביא מחלוקת רמב"ן וכלבו בענין "עשה גוי כבש לירד בו, ירד בו ישראל" והם חולקים לגבי פירות התלושים בשבת ע"י גוי האם מותר לישראל לאכול מפירות אלו, וכותב בסוף דבריו: "ולעניין הלכה נקטינן כדעת הר"ן שהוא רב מובהק ומקל בדרבנן" (כתבתי זאת מזכרוני). משפט זה לא מסתדר, כי אם נגיד שיש ט"ס וצ"ל "רמב"ן" ולא "ר"ן", באותה מחלוקת הרמב"ן מחמיר ולא מיקל. ועוד שהב"י לא מביא דעת הר"ן באותה מחלוקת. האם הרב יכול להסביר לי למה התכוון הב"י?
בתודה והערכה רבה.
א. אסור. מוקצה מחמת איסור. כי נכנס בין השמשות ואיסור רובץ עליהם, כיבוי הבערה, ומיגו דיאתקצאי בין השמשות איקתצאי לכולי יומא, לכל השבת, גם לאחר שהנרות כבר כבו.
ב. לא ברורה ליה שאלה - לנקותה. מה לנקות. את השיש? אם כן, הדבר תלוי אם הנר דולק ויש חשש הבערה וסכנה ברור שמותר לך לסלקה משם. כי שריפה בימינו בבית שיש בו חשמל וגז וכיו"ב, יש בו סכנת חיים. ואם הנר נפלה על השיש וכבתה, אסור לסלקה משם, אלא אם כן היא בשבילך, שם, כגרף של רעי, שמותר לך לסלקה.
ג. כאמור בסעיף א.
ד. הספר עתה אינו בפניי, תזכיר לי שאלה זו כשהיא לעצמה.