אין להתחייב בסכום מופרז ולא בסכום קטן מדיי. הסכום צריך לכלול את המרכיבים האלה:
1. עיקר כתובה לבתולה מאתיים זוזים, ולאלמנה ולגרושה מאה זוז. בכתובה האשכנזית הסכומים הנ"ל הם כסף צרוף, ובכל זאת הערך של מאתיים זוז בימינו הוא נמוך ביותר. על אחת כמה וכמה בכתובה התימנית והספרדית שערכה הוא שמינית, דהיינו 25 זוזים כסף צרוף לבתולה, ו 12.5 זוזים כסף צרוף לאלמנה ולגרושה. והנה מאתים זוז, לפי פוסקי ההלכה, היה סכום שאדם מישראל יכל להתפרנס במשך שנה. ולכן על החתן להתחייב בסכום שיכול להספיק לפרנסת אשה למשך שנה.
2. על זה יש להוסיף עוד סכום, שנחשב לתוספת כתובה. ולגבי שני הסעיפים 1-2 ניתן להתחייב ב 54,000 ש"ח כמניין בן.
3. על הנ"ל יש להוסיף סכום מוערך של הנדוניא, שהם הסכומים שהיא הכניסה לדירה, לריהוט, לחתונה, ועוד. וזה ערך משנתה הכל לפי ערך הנדוניא. לכן יש כאלה שסך הכלה 100,000 ש"י, יש יותר ויש פחות. וכאמור, אם לא הכניסה נדוניא כלל. לפחות סך 54,000 ש"ח. סכום מופרז מאוד אין לו תוקף, אך דבר זה צריך להתברר בבי"ד.