שלום רב שמעתי שהרמב"ם אומר במפורש שקניין אשה אינו כקניין חפץ. האם זה נכון? אם כן איפה הוא כתב את זה, מה מקורו ומה נימוקו? בתומ"ר
אני מצטער על האיחור. משום מה שאלתך נדחקה לקרן זווית. איני זוכר היכן זה כתוב, אפשר בפיהמ"ש לרבינו על פרק ראשון, מסכת קידושין. אבל הרעיון הוא אמתי, שדברי התנא שהאישה קנית בשלוש דרכים, כסף שטר וביאה, מצביע בעליל שאין דרכי הקניין שקונים בהן את האישה כדרכי קניין קרקעות או מטלטלין. מטלטלין בהגדה או במשיכה, או בקניין סודר. מקרקעין בכסף בשטר ובחזקה, או בקניין סודר. ובשטר אין דמיון. כי קניין קרקע בשטר, ע"י שהמוכר כותב לקונה שדי מכורה לך, בעוד שבקידושין בשטר, הרי הבעל הוא במעמד הקונה, ואו אשר כותב לאישה בשטר, "הרי את מקודשת לי". כמו כן קניין האישה, אינו חלילה קניין גופה שהיא שייכת לו ובבעלותו, כמו שקונים נכס, שהנכס הופך להיות בבעלות הקונה, אלא הקניין הוא קשר משפטי מחייב.
