לפי המשנה באבות: בן עשר למשנה, עד גיל חמשה עשרה. ובן חמש עשרה לתלמוד. יש מסכת נידה, ולכן מבחינה עקרונית, הילד היהודי לומד שהאשה נקנית בביאה, ולומד על דמים טמאים במסכת נדה. ואין בכך כלום. כי הלימוד הוא בקדושה ובטהרה. הבעיה היא שלימוד משנה בגילים שבין 10-15 הוא יותר לימוד של גירסה ושינון. בעוד שלימוד התלמוד הוא פרטני ומעמיק. ולכן נראה שאסור לילד בגיל עשר להשתתף בשיעור כזה. אלא אם כן רב גדול תהה על קנקנו, אישיות ומידת הבנתו. ואישר זאת. לעומת זאת ילד בן 15 רשאי להשתתף, אבל יש להכין אותו לקבוצה שיש בה לימוד עניינים אלו, ולקדושה שיש בחיים אלו, כמי שעושים רצונו של המקום. וה' יאיר עיני בניך במאור תורתו ותזכה שזרעך יהיה זרע קודש.