ריבית על הלוואה שניתנה לאדם אחר
ע"פ הרמב"ם (הלכות מלוה ולווה פרק ה), מותר לראובן לשלם 100 ש"ח לשמעון, כדי ששמעון שילווה 1000 ש"ח ללוי למשך שנה. אין כאן איסור ריבית, כי לא הלווה משלם את הריבית, אלא אדם אחר.
א. האם מותר לשני חברים להסכים ביניהם, שבכל פעם שאחד מהם ירצה לקחת הלוואה בריבית מהשוק האפור, השני ישלם עבורו את הריבית? לכאורה בכך הם מבטלים מעליהם את איסור הלוואה בריבית!
ב. האם מותר לשמעון להקים עסק שיסתמך על ההיתר הנ"ל (כל לקוח משלם לשמעון 100 ש"ח, ובתמורה שמעון מלווה 1000 ש"ח לאדם כלשהו לפי בחירת הלקוח)?
א -
ב. נראה שדברים אלה הם הערמה ואיסור. עיין נו"כ של רבינו, מלווה ולווה, ה, יד, מ"מ ומל"מ. וכן הוא בשו"ע, יו"ד, קס, יג, ונו"כ.
ב. נראה להתיר, אבל צריך להתיישב בדבר, שיהא מותר לייסד עסק כזה, שיכול אדם לתת 100 ש"ח לשמעון, כדי ששמעון ייתן הלוואה לכל נזקק להלוואה. ולנותן תהיה אפשרות לקבל הלוואה משמעון, בפרק זמן מסוים, כגון שנה, אם לשמעון יהא כסף בקופה להלוות, כלומר בלי התחייבות ממשית של שמעון להלוות, אע"פ שיש לו אינטרס להלוות, כדי שהעסק יתקיים. כי כיוון שהאיסור מדרבנן, ורק משום הערמה, בנסיבות כאלה, לא נראה לגזור.