"תקון " יין

שאלה: 

הרב כתב לשואליו שאין ליין שקודש בו תקון. ואחר אמר שואל נוסף כי מרי כך כתב, אך משום מה נדמה לי כי נתעלמה ממרי (רצון) דברי מרי (יוסף). שהרי כתב מרי בהלכות שבת, פכ"ט הלכה ט"ז אות מג, עמ' תרכ"א: "... והנכון לנהוג כמ"ש מהר"מ שיסודתו בדין ובסיסו בהלכה, היינו להחזירו לכלי שיש בו יין כשר מעט מעט ע"י קטף ונפוץ". והנה דברי מרי חקוקים בספר ובל ימחקו ולענ"ד אין בדבריו בדיעבד כלל!!! אלא נקט בלשון "והנכון לנהוג", "יסודתו בדין ובסיסו בהלכה". וכן נדמה לי אחר המחילה מהרב שכן צריך לנהוג.

תשובה: 

צודק המשיג שבשעת כתיבתי את התשובה נשכח ממני את אשר ידעתי בעבר, דברי מרי הכתובים ב ספר. כי לצערי, אני משיב את תשובותיי היומיות מתוך טרדות רבות, ובכל זאת משנה ראשונה לא זזה ממקומה, מאחר ובשו"ת בעל פה באפון אישי, ובקרב הציבור מרי נשמע מסויג להכשר לכתחילה את אשר היין שנשאר בכוס, אפילו ע"י קטוף ונפוץ, אלא שהוא העדיף באופן ברור בין שני המנהגים ע"י קטוף ונפוץ שדומה להלכת יין נסך שקמא קמא בטיל, שאז למנהג יש בסיס בהלכה, על פני המנהג שיוצקים יין שאינו פסול על השיורי כוסות. ובאמת שלאחר קבלת ההשגה הנ"ל על תשובתי פניתי לכבוד הרה"ג אברהם חממי שליט"א, שמקבץ את תשובות מרי, וגם הערות מרי בשיעורים על הש"ס, ונמצאו באמתחתו שתי תשובות, האחת בלי תאריך, שבה משמע שלכתחילה הוא מעדיף שלא לתקן שיורי כוסות גם לא ע"י יציקתו לכלי שיש בו יין, ושאם עושה כן, שיעשה ע"י קיטוף וניפוץ, והוא מעיד שהעניים בתימן נהגו כן והוסיף אף שאין יסוד למנהג. ובתשובה אחרת משנת תשנ"ה, תשע שנים אחרי שיצא ספרו הרמב"ם משנה תורה, כרך שבת, שמכשיר ע"י קיטוף וניפוץ, אבל גם באותה תשובה נשמעת קצת הסתייגות של מרי לכתחילה. לכן, מאחר ואנו אמונים על תורה שבעל פה ועל תורה שבכתב, ואף שדברי מרי בהערתו להלכות שבת הנ"ל ברורים, יש לפרשם שאם נזקקים לתקן יין פסול, שהוא מעדיף את מנהג מהר"ם ע"י קיטוף וניפוץ שיש לו בסיס הלכתי בהלכות יין נסך על פני המנהג שיוצקים יין דרך הכד או הבקבוק לכוס שי בו שיורי כוסות. ומן התורה שבע"פ אנו למדים, שאם יש לו אפשרות (להבדיל מאדם עני, או מאדם ערירי שמקדש ושותה רוב רביעית ואינו שותה יותר, כי הוא אינו שותה יין), שלא יתקן שיורי כוסות בשום דרך. ועל כגון זה נאמר, גדול שימושה יותר מלימודה.

תאריך: 
10/01/05 כ"ט טבת התשס"ה
x

Audio Playlist