1. לפי רבינו, אין צריך בקשר אחרי הכנף לפני החוליות. אך אבותינו נהגו בשני קשרים, בין הכנף ובין החוליות, עיין דברי מארי, ציצית, א, ז, אות טו, עמ' תלה.
2. לפי רבינו, אין לומר אמן אחר שיש שליש, כי היא אינה ברכה אחרונה שקדמו לאותן ברכות, ברכות או ברכה. אלא היא ברכה אחרונה של קבוצת ברכות (שמונה עשרה). הנה אמן אחר בונה ירושלים, היא ברכה אחרונה (מן התורה), שקדמו לאותן (שלוש ברכות), ברכת המוציא. וכן אמן אחרי חתימת השכיבנו משום שהיא אחרונה של ק"ש של ערבית, לברכות שקדמו אותן ברכות שלפני ק"ש של ערבית. לא כן גאל ישראל היא ברכה אחת, היא אינה אחרונה של קבוצת ברכות, שקדמו אותן ברכה או ברכות, לכן אין אומרים, לפי רבינו אמן אחר ישתבח, כי היא ברכה אחת, אף שקדמה לה ברכת ברוך שאמר. אבל אומרים אמן אחרי ברכות ההפטרה, כי היא אחרונה לקבוצת ברכות, שקדמה להן הברכה שלפני ההפטרה. נ"ב. הואיל וברכתנו בברכת יום טוב הנני להעיר לך, אפילו ביום טוב אין נוהגים לברך זה את זה, כנהוג היום, חג שמח. שהשמחה היא על החג עצמו, אלא ברכה לחוגג, תזכרנו לשנים רבות ומועדים טובים. ולכן בסתם יום של חול לא נברך את הרע שיהיה טוב, אלא שה' יהיה עמנו כגון ה' עמך, או ה' ייטיב עמך, וכיו"ב.