דילוג לתוכן העיקרי

טלית בערב שבת

שאלה

לכבוד מו"ר ועט"ר הרה"ג רצון ערוסי יצ"ו. בבית הכנסת שאני מתפלל בו התחלתי להתעטף בטלית בערבי שבתות וחגים וכן המלצתי למתפללי ביה"כ להתעטף בטלית. (ואפילו שמורי ורבי הרה"ג מארי יוסף קאפח נע"ג שאני כפרת משכבו לא נהג להתעטף בערב שבת וחג). חלק לא גדול מהציבור קיבל את דעתי וחלק מהציבור לא קיבל את דעתי. דווקא האנשים שקבלו את דעתי הם ממשפחות שאבותיהם גרו בכפרים בתימן ואלו שאבותיהם גרו בצנעא וסביבותיה לא קיבלו את דעתי ואפילו שהוכחתי מרבנו הרמב"ם שצריך להתעטף בערב שבת. אבקש ממארי הרב רצון כיצד לשכנע את הציבור. כ"כ נוכחתי לראות שיש אנשים בעיקר שאבותיהם גרו בתימן בצנעא וסביבותיה מתעטפים בחצי טלית לא פותחים את כולה. אני בדעתי הדלה רואה פגם בזה, היכן 4 כנפות? ולרוב אין העיטוף מושלם רק הכתפיים עטופות וכל הגב חשוף. ואני בדלותי עוד טוען אם הטלית גדולה שיקנו טלית בהתאם לגודל האדם, מעולם לא ראיתי אדם שקונה חולצה שגדולה מגופו ב 4 או 5 מספרים ולובש אותה. אגב כשהתפללתי והרבה אצל מו"ר ועט"ר מארי יוסף קאפח נע"ג, והטלית שלו היתה גדולה מאוד בפרט בחגים, תמיד התעטף בכולה ולא בחציה. מה דעתו של מארי הרב רצון.
תודה.

תשובה

לית מאן דפליג שזה היה מנהג אבותינו בכל המקומות בתמן, עד עלותנו ארצה. המקורות מוכיחים שכך היה המנהג בימי התנאים והאמוראים. מארי תמך ביזמתי להחיות את המנהג, והיה לו טעם אישי לכך. ופעם הוא שבת בקריית אונו, ושאלתי אותו אם רשאי אני להתעטף כשהוא אינו מעוטף. והורה לי שאתעטף. והרב אבשלום עדן לא התעטף לכבוד מארי, כי לא שאל אותו. וכששאל אותו אחרי השבת, מארי אמר לו, שאם היה שואל היה מורה לו להתעטף. יש עד היום חסידים שמתעטפים בליל שבת, והם מעידים שכך נהגו אבותיהם. יש לזכור שהטלית הפכה להיות האות של שבת באין תפילין, ועל אחת כמה וכמה בימינו שהשבת נרמסת בראש כל חוצות, שזו דרך לקדש שם שמים באהבה. אין שום פיסול בטלית מקופלת. הראיה שיהודי תימן נוהגים גם כשהטלית פרוסה, ולא מקופלת. כל הציציות נמצאות לפני המעוטף, ואינן מפוזרות מלפנים ומאחור.