השוכח יעלה ויבוא בר"ח
ונזכר בחזרת הש"צ (כשאמר יעלה ויבוא) האם יכול בדיעבד לסמוך על תפילת הש"צ מכיוון שאם יחזור תפילתו תהייה כמשוי ללא כוונה. חודש טוב! נ.
ב. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" (מדוע הרמב"ם לא הזכיר זאת?)
כיצד יסמוך על תפילת הש"ץ כשרק בעת שהש"ץ אמר יעלה ויבוא נזכר שלא אמר יעלה ויבוא? ולכן, מאחר והוא לא אמר יעלה ויבוא, בר"ח, לא יצא, וחייב לחזור על התפילה. עיין שו"ת חת"ס, ח"א (או"ח), קס, שהסביר שלהלכה אין דין מיעוט שמחה לחודש אב, רק דין שבת שחל בה תשעה באב, ולכן יש מיעוט שמחה מר"ח אב. אבל פורים, אין דין שבת שחל בה פורים שמרבים בו בשמחה, ולכן אין דין משנכנס אדר מרבים בשמחה. והייתי מוסיף על דבריו, שמיעוט שמחה הוא דבר מעשי, כי אם בשבת שחל בה תשעה באב, אסור לספר ולכבס וללבוש כלי מגוהץ, הרי משנכנס אב ממעט בשמחה לעניין חתנות. אולם בפורים, הרי השמחה מתבטאת רק בכך שלא מספידים, ושעושים משתה. ואם כן, במה ירבו בשמחה משנכנס אדר, שמחה שהיא פחותה מפורים, רק בכך שלא יספידו, ואם נאמר כן, יצא שאדר עדיף על ניסן שלפי הדין (להבדיל מן המנה), אין איסור להספיד מר"ח ניסן עד חג הפסח.