כדי להבין את הנוסח הקצר שלנו, נעיין בנוסח ארוך שיש בשו"ע ולנוהגים כמותו, בורא נפשות רבות, וחסרונן, על כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי, ברוך חי העולמי. מי הן הנפשות הרבות? לכאורה, כל בעלי החיים. וה' משובר, ויש להודות לו, שברא את כל סוגי הנפשות עם כל חסרונן, דהיינו עם כל צורכיהם. ואם כן, מה יש עוד בתוספת, על כל מה שברא, להחיות בהם נפש כל חי. הרי זו כפילות, שהרי המברך שוב חוזר ומתייחס לעובדה שה' ברא נפש כל חי, וברא את צרכיו. זאת ועוד, הרי מברכים בורא נפשות רבות, אחרי אכילת בשר בעלי חיים, וכיצד המברך משבח את ה' שהוא ברא כל צרכי בעלי חיים, ולכאורה בשביל לקיימן, ולא כדי להכחידן. לעומת זאת, לפי הנוסח הרמב"מי הקצר שלנו, האדם שאכל בעלי חיים, או מיני צמחים, פירות, ירקות וקטניות, וכן דברים הבאים מן הח, חלב וביצים וכיו"ב, מודה לה', שהוא בורא נפשות רבות, בעלי חיים, על כל מה שברא, היוצא מן החי, ועולם הצומח, חי העולמים, שקריאתו זו הוא מחיה את העולמים, הם בני אדם, שאם הם זוכים והולכים בדרך ה', כל אחד מהם, הושווה לעולמו של הקב"ה.