לרב רצון שלום וברכה בפסוק "לא ירדנו בפרך" (ויקרא כה, נג) האות בי"ת של תיבת בפרך דגושה למרות סמיכותה לאחת מאותיות יהו"א. למיטב הבנתי הדלה דיגוש הבי"ת במקרה דנן אינו בסיבת היותה אחת מן היוצאים מן הכלל המנויים במחברת התיגאן. גם חיפוש ברב מנ"ש לא העלה דבר. מה שכן ב"דעת מקרא" בחילופי הנוס' מצאתי שאכן בכת"י ששון (ורק בו) בי"ת בפרך רפה. שאלתי האם ידוע טעם לשוני לדבר? בברכה והערכה
הרד"ק במכלול כתב את הכלל הבא, "כשיהיו שתי אותיות מב"ג כפ"ת בתחילת התיבה והשנית רפה, תודגש הראשונה אעפ"י שסמיכה לאהו"י והוא שתהיה האות הראשונה בשווא ויהיו שתי אותיות בי"ת ובי"ת או כא"ף וכא"ף או בי"ת ופ"א או כ"ף ובי"ת או כ"ף ופ"א, כמו נִשְׁכְּבָה בְּבָשְׁתֵּינוּ (ירמיה ג), בהכבדי בפרעה (שמות יד), לא ירדנו בּפרך. עין במכלול שער אותיות או"י (במהדורת וגשל, עמ' פ) ד"ה ועוד כלל...