ראשית, הצעתי בעינה עומדת, שרבני תימן יחתמו על מנשר, ואני בתוכם, כאמור לעיל, וזאת מתוך כוונה לשים קץ למחלוקת ארוכה שפוגעת קשות בבני אדם ומחלישה את חוסנה הרוחני של עדת תימן, שהיא עדה שורשית ומאמינה. כי רק בכח האחדות שתושג ע"י החתימה של המנשר הנ"ל, נוכל לפעול בלב אחד ובתכונה ובמרץ כדי להשיב לב אחים שנפלו לזרועות החילוניות, ויש מהם גם לזרועות ההתבוללות. ה' יצילנו.
1. באופן כללי, ספרי הגות, שמחבריהם ידועים כעמודי התורה, נקיים מהשפעות זרות. ואסור לנו להטיל מום בקדשים.
2. בשלושה עשר עיקרים לא כתוב אם אנו צריכים להאמין במדרשי רבה, ובכל זאת חובתנו להאמין בהם, כי יש להם חזקה של ספרי אגדה ומדרש שיצאו מגדולי ישראל. אבל שלושה עשר עיקרי האמונה שהרמב"ם קבע, הם בשבילנו מסננת שדרכם נסנן ונבדוק כל דבר אמוני שאנו לומדים ביהדות, כדי לדעת אם לקבלו או להסתייג ממנו, או אפילו לתקוף אותו.
3. ספר הזוהר הוא יצירה אדירה ומקיפה, והרבה עניינים של התורה שבכתב ושל התורה שבעל פה, שבמשנה ושבתלמוד ושבמדרשים הידועים מצויים בו. ולכן, ביסודו הוא קודש. ולא בכדי, מורנו הרב יוסף קאפח לא אחת מפנה אליו, ויש אפילו בהערכה רבה. דוק ותשכח. אולם הגאון הרב עמדין זצ"ל, בעל מטפחת ספרים, אשר חקר היטב את ספר הזוהר, קבע שיש בו תוספות רבות, כשם שידוע לנו תוספות רבות בפרקי דרבי אליעזר, ובעוד ספרי מדרש עתיקים. יש בו אפילו לשונות מהרמב"ם. דבר שגרם לכמה חכמים לומר, שהרמב"ם השתמש בספר הזוהר והשתמש בו כאחד ממקורותיו. ויש עניינים בתורת האלוקות, שהרמב"ם וספר הזוהר רואים אותו עין בעין. אך יש דברים שהרמב"ם מסתייג מהם, במיוחד הללו, שהיו מאוחר יותר בסיס לקבלה המעשית. ולכן כל דבר צריך להיבדק לגופו, כפי שעשו זאת גדולי ישראל הראשונים והאחרונים.
4. אין ספק שניתן לנצל בימינו את מאגרי המידע האלקטרוניים, לבדיקות של עניינים שונים בדרך של התחקות אחר שורשיהם, וכן בדרך של השוואות. אבל ראשית כל מחקר - יראת ה'.