בתימן היו שני דברים שאינם בארץ:
א. הגויים לא אכלו משחיטת יהודים, וכל טריפה היתה בבחינת הפסד מרובה.
ב. יהודי תימן היו בקיאים בבדיקת סירכות הריאה, כבימי התלמוד. אולם בארץ השתנו שני הדברים הנ"ל:
א. ניתן למכור את הטריפה והנבילה לגויים.
ב. אין בקיאים בבדיקות סירכות הריאה, כפי שהיה בזמן התלמוד. ויש שלפעמים בבדיקות מסוימות, כפי שהם נעשות, מקלקלות. לכן מארי הורה למעשה, שבתנאים אלו, בארץ, יהודי תימן צריכים לאכול בשר כשר חלק.