משיח
לכבוד הרב,
1. מצד אחד בהלכות מלכים ומלחמות נראה שהרמב"ם מתאר את ביאת המשיח בתור תהליך של מינוי מלך, מלחמות, קיבוץ גלויות וכו'. תהליך מורכב שלוקח הרבה זמן. מצד שני חלק מהאמונה זה לצפות למשיח בכל יום שיבוא, עד כדי כך שיש הלכה שמי שנדר שהוא נזיר ביום שיבוא משיח, הוא ניהיה נזיר כבר באותו יום מספק שמא יבוא משיח באותו יום. והרי כיצד יכול לבוא משיח ביום אחד? קודם צריך מלך וכו' וכו.. כיצד ניתן לישב את הסתירה?
2. בתחילת הלכות מלכים אומר הרמב"ם שאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד וכו'...... ולקראת הסוף נאמר שבאותו הזמן לא יהיה לא רעב תחרות ולא מלחמה וכו וכו' כלומר בהתחלה מתוארים ימות המשיח שחלק ממנהגו של עולם ובסוף מתואר עולם שונה לחלוטין. סתירה
3. מה הקשר בין ימות המשיח לתחיית המתים? איפה הרמב"ם מדבר בהלכות משיח על תחיית המתים? (חוץ מבעקרי האמונה)
1. אין סתירה, כי הציפייה ליום שבו יבוא המשיח, כוונתה שבו יתגלה המשיח, לא שהופעתו תהיה ביום אחד.
2. אין סתירה, כי אחרי מלחמת גוג ומגוג, יהיו בעולם תמורות גדולות, מבחינה מדינית ומבחינה רוחנית, ותרבה הדעת, וירבה השלום, ותרבה הטובה בגין שיתוף פעולה בינלאומי.
3. עיין באיגרת תימן. אכן בהלכות מלכים, הרמב"ם הסתפק ברמז בלבד, בכך שקבע שאין דורשים מן המשיח שיעשה אותות ומופתים, ולא שיחיה מתים. כי גדולי ישראל האמינו בכוזיבא כמלך המשיח, בלי שדרשו ממנו לעשות אותות ומופתים ולא דרשו ממנו שיחיה מתים. והעובדה שרבינו התייחס באופן מיוחד לתחיית המתים, משמע שזהו נס שיהיה אז, רק אין דורשים ממלך המשיח שיוכיח שהוא המשיח ע"י שיחיה מתים.