דילוג לתוכן העיקרי

אורח חיים

שאלה

שלום כבוד הרב
1) האם יש איסור שמספרים על רוצח או אנס בחדשות ואומרים את שמו ומפרסמים את הסיפור ומה שעשה כאשר אין בזה צורך? האם יש איסור לשון הרע על רוצח ואנס? הרי זה ממש רשע...
2) האם כל האנשים שהרמב"ם רשם שאין להם חלק לעולם הבא (המינים והאפיקורסים והכופרים בתורה ובתחיית המתים ובביאת הגואל וכו' הרב מכיר את המקור) האם כל אלו מותר לדבר עליהם לשון הרע ללא צורך כדי לגנותם ולשנואתם ולהוציא עצבים עליהם?
3) האם מותר לחולה שאין בו סכנה שנוסע עם נהג גוי לבית חולים או לרופא לבקש מחברו היהודי שבריא ללוותו במכונית הגוי?
4) האם מותר לחולה שאין בו סכנה לעבור על איסור תחומין?
5) מה שאמרו "אין מעצבין את הקטן ואין מחזירין את השבת" זה לכו"ע איסור דרבנן בלבד? או שיש אומרים שיש בזה איסור תורה?
6) הדחת ערמת כוסות שתיה בשבת שאני יודע שלא אצטרך להם אלא אולי לאחת או שתיים איך יתכן שזה מותר?
7) נחשים ורשמים שממיתין מותר להורגם אפילו שאין רצים אחרי האדם, האם היתר זה להורגם אפילו עם אקדח? שהרי אם יש חשש סכנה מותר לחלל שבת באיסור תורה.. והאם מותר להורגם לפחות ע"י חרב שהיא מוקצה אם לא ע"י אקדח?
8) אדם שעושה כל יום תרגילי בטן ללא משקולות וחפצים שהינם מוקצה, מותר לו לעשותם בשבת לפני התפילה כאשר יש לו צורך בכך? האם בצורך גדול לפחות אפשר להקל או גם בצורך קטן? הרי הרה"ג עובדיה יוסף שליט"א התיר לרוץ לבחורים המתענגים במרוצתם
9) רשום שמותר לקבל שכר שבת בהבלעה, אני לא מבין וחשוב לי להבין משהו בסיסי... האם אין בזה זלזול של כבוד השבת שיהודי ישב וישמור על שדה או בית או גינה של חברו בימות החול וגם בשבת ישמור כמה שעות ושכר השבת יקבל בהבלעה? האם אין איסור כאשר לא כרוכים בכך איסורי שבת? האם אין זה זלזול בכבוד השבת?
10) בכוס כסף של יין היה מלא יין חצי מהכוס ובחצי העליון של הכוס שאין יין היה שערה דבוקה לצד הכוס, האם מותר להוציאה כך? שהרי אין היא בתוך היין אלא מעליו דבוקה לצד הכוס..
תודה רבה..

תשובה

1. כל זמן שהוא רק חשוד, אסור לספר עליו בשמו, כי יש בדבר הוצאת שם רע.
2. אם הם אדוקים בדעותיהם הכוזבות, מותר לדבר אודותיהם, כדי להזהיר מפניהם.
3. רק אם החולה הזה שאינו בסכנת נפשות חסר יכולת לתפקד, כלומר להגיע לרופא באופן פיסי ולהסביר את בעיותיו, רשאי חברו להצטרף עמו. ואם לא - אין היתר.
4. אם כוונתו להגיע לרופא, ולא הניח עירובי תחומין מע"ש, כי לא ידע שהוא יזדקק לרופא, הרי עד שתים עשרה מיל, האיסור הוא מדרבנן, ומאחר והוא חולה, אף שאינו מסוכן, הואיל והוא מצטער, והוא צריך בדיקה וטיפול, ואפשר שההזנחה תפגע בו, יש להקל. אבל מעבר לשנים עשר עשר מיל, שהאיסור מדאורייתא - לא.
5. פרש שאלתך.
6. לא גזרו בכלים כאלה, ומותר.
7. אם הם רודפים, הורגם בכל דרך מהירה ויעילה.
8. מותר לכל צורך, כי זה דרך הבריאים, ובלבד שלא ייגע ויזיע.
9. שמירה בשבת - הגע בעצמך שאין לאותו עובד מה יאכל. והוא שומר על שדה או על בית, בלי שהוא עושה שום מלאכה. ואינו מחזיק שום דבר מוקצה, והוא יושב ושומר, ותוך כדי כך מתפלל ושר שירים לכבוד שבת וסועד את סעודת השבת. הרי זה הרע במיעוטו. ושכר השבת הוא שכר על עבודת היתר, לא עבודת איסור. ומצד הדין מותר היה לקבל שכר כזה. ורק חכמים הצריכו בדרך של הבלעה, כדי לשמור על כבוד השבת. צא וראה, שחכמים התירו ביוה"כ לאדם שיש לו שדה ויבולים, והוא חושש שיגנבו את כל מה שעמל ויגע לפרנסתו, שאותו אדם ישב ביוה"כ וישמור את שדהו, וגם אם יש צורך שיעבור תעלת מים ביוה"כ, כדי שיגיע לשדהו, למרות שאסור לרחוץ אפילו אצבע קטנה במים ביוה"כ. ובוודאי שאותו אדם שישמור שדהו ביוה"כ, יתפלל ויתוודה, תוך כדי שמירתו. אבל כזו היא תורתנו הקדושה, שהיא תורת חיים. 10. מותר להוציאה.